מציג עמוד 79 מתוך 4737 תוצאות
משבר הקורונה לימד אותנו כי גם אם כלפי חוץ נראה היה כי העשייה בצה"ל התרחשה "יש מאין", היא התבססה על המשאב האנושי. ואולם כדי לאפשר זאת, על מפקדי צה"ל מוטלת החובה לעודד הטמעה ופיתוח של ערכים המאפשרים יצירה של תרבות מיטבית ולהסיר, לפי הצורך, חסמים ארגוניים
המאמר מציג ניתוח חזותי של פיגועי טרור שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2016-2015, תקופה המכונה "אנתפאדת היחידים". במחקר נותחו סרטים המתארים פיגועי טרור במטרה לבחון בגישה מיקרו־סוציולוגית פיגועים אלה בעת התרחשותם. אנו טוענים, כי בדרך זו ניתן להעשיר את הידע הסוציולוגי הצבאי אודות ה"מלחמות החדשות". במחקר נאסף מידע שאותר במרשתת ומקורו בתפוצה רחבה של מצלמות אבטחה ומכשירי טלפון ניידים. פותחה תוכנה לאיסוף סרטים והיא הופעלה במדגם של רשתות חברתיות. במקביל נערכו גם ראיונות עומק עם קציני משטרה ואזרחים שהיו עדים לפיגועים. ניתוח הממצאים מתאר את הדינמיקה החברתית המופיעה בסרטים ומצביעה על שלושה גורמי ייסוד הנכללים באלימות המוצגת בהם: התוקף, משבש ההתקפה וההמון. המחקר מצביע על יכולתם של סוציולוגים צבאיים לבצע ניתוח חדש של אלימות תוך שילוב בין רמת ה"מאקרו" לבין מחקר ברמת ה"מיקרו". ניתוח מיקרו־סוציולוגי כזה מוביל להבנה טובה יותר של פיגועי טרור, תוך התגברות על מניפולציות במידע ויזואלי המתבצעות על־ידי התקשורת, הממשלה וארגוני טרור.
החתירה למטב את יכולות הליבה של הלוחם, חשובות ככל שיהיו, לא תצליח לייצר את העליונות הנדרשת. ההסתכלות צריכה להיות רחבה על יכולות הלוחם והמסגרת מול מגבלותיהם, ופיתוח דרכי הנגשת מידע ויכולות בצורה אינטואיטיבית תוך שילוב יכולות טקטיות משולבות אוטונומיה
כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק
בעידן שבו כמעט כל אירוע מבצעי מצולם ומשודר, חלק גדול מהמאמץ בתחום של לוחמת התודעה יוקדש במלחמות העתיד להמחשת ההישגים בזמן אמת
האסטרטגיה התקשורתית של נאט"ו במלחמת קוסובו חיזקה את הקואליציה נגד סרביה וסייעה רבות להשגת יעדי המלחמה
השנה תציין הפרקליטות הצבאית, יחד עם צה״ל כולו, 75 שנים להיווסדה. סיפורה של הפרקליטות הצבאית שזור בסיפורו של צה״ל ובסיפורה של המדינה כולה. האתגרים שעימם התמודד צה״ל במרוצת השנים ואשר ניצבים בפניו כיום הם גם אתגריה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על עיתוי היציאה למלחמה מעיני החמאס, חשיבות שחרור אסירים, יחס האסלאם ל"בלתי לוחמים" ועוד / פודקאסט עם ד"ר ראובן גל על הגורמים העיקריים שמניעים לוחם להסתער בשדה הקרב / מאמר שכתב ב־2018 מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, על התפתחות הלחימה בשטח בנוי וכיוונים חדשים להתמודדות בעתיד / מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק על הטנק כנשק התקפי / מאמרם של אלוף (מיל') יאיר גולן וגל פרל פינקל על התמרון והאימונים לקראתו. זמין גם בשמע "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
"אנשי חמאס צוידו במצלמות גו פרו ומצלמות ראש ומצלמות גוף. למי שלא היה את זה – היה טלפון נייד שבעזרתו צילמו. המטרה הייתה להשתמש בצילומים הללו כדי לשתק מפחד את האויב". ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על התרבות החמאסית, על לוחמה פסיכולוגית במלחמת "חרבות ברזל" ומה שעומד מאחוריה
תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה־קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות