לא עושים טובות

שירות של נשים בדרג המסתער אינו משימה חברתית שנוטל על עצמו צה"ל בהתנדבות על חשבון יכולותיו הקרביות, אלא להפך: מדובר בצעד שמחזק את יכולותיו הקרביות | תגובה למאמרה של אל"ם טליה לנקרי, "פורצות קדימה?" גיליון 454 ,עמ' 39

מסתערות למרות הכול

מול טיעונים השבים ועולים בדבר הקושי של צה"ל ושל החברה הישראלית לשלב נשים בתפקידי לחימה ראוי להציג תפיסה הרואה בכך מהלך נכון מהבחינה הערכית, אפשרי מהבחינה המעשית ואף יעיל מהבחינה הארגונית

מבצעי למידה בפתיחת מלחמה

המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו

ללמוד מהריינג'רים

נראה שלריינג'רים יש יותר כוח מחץ בהתקפה מאשר לגדס"רים של צה"ל בשל תורת לחימה משופרת. הגדס"רים יכולים רק להרוויח מלימודה ומיישומה של התורה הזאת

לקסיקון חמאס

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

פרק חמישי: מיתוג ערכים בפיקוד ולחימה בתנאי לחץ מלקחי מלחמת יום הכיפורים

נספח: שבע אגרות עקרוניות של נציב קבילות החיילים למפקדים

צבא ללא נשק אישי?

קצינים ונגדים אינם מיומנים בתפעול אקדחים, ולכן בוטלה הפקודה המחייבת אותם לשאת אותם. זהו פתרון קל - ושגוי - של הבעיה

הדרך להשגת לגיטימציה

הלגיטימיות של הפעלת כוח תלויה באיכות של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ולא בספקולציות שונות על נושאים שאינם במסגרת המומחיות היחסית של הצבא. לגיטימציה צבאית היא בראש ובראשונה תוצר של מקצועיות צבאית