מציג עמוד 78 מתוך 5978 תוצאות
במלחמה הבאה ינסו אויביה של ישראל להכריע אותה באמצעות התקפה בו-זמנית בשלושה מעגלים: בגבולות, בפנים הארץ ומהאוויר. בין היתר הם מתכננים לשטוף את המדינה באמצעות אלפי צוותים קטנים של לוחמי חי"ר מעולים שמיד עם כניסתם לארץ יזכו לסיוע מלא מהאוכלוסייה המקומית. נכון להיום אין לצה"ל תשובה לתרחיש הזה
מפקד הפיקוד הרב-זרועי של ארה"ב מנמק במאמר הזה מדוע הוא פוסל את תפיסת המבצעים מוכווני התוצא. אחד מנימוקיו הוא שהתפיסה הזאת היא שהנחתה את צה"ל במלחמת לבנון השנייה ואחראית במידה רבה לכישלונו באותה המלחמה. לדבריו, האמונה השגויה של צה"ל באותה המלחמה שניתן לשתק לחלוטין את האויב באמצעות תקיפות מדויקות מהאוויר נגד מערכות חיוניות של האויב היא לב ליבה של תפיסת המבצעים מוכווני התוצא
מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל בהיקפו. למרות זאת הוא עשוי להיות אבן דרך חשובה בהתפתחות האסטרטגיה המדינית והדוקטרינה הצבאית של ישראל להתמודדות עם אתגר הציר הרדיקלי
מערכת ההגנה בסיני ב-1973 ומערכת ההגנה במערב אירופה )"החומה האטלנטית"( ב-1944 הן שתיים ממערכות ההגנה המשמעותיות ביותר במאה ה-20 .על אף הריחוק הגיאוגרפי והכרונולוגי בין השתיים, יש ביניהן קווי דמיון מפתיעים, שהכרתם מאפשרת לזהות את המרכיבים הקבועים הנוגעים להפעלת הכוח המגן בתרחישים דומים
ניהול משחקי מלחמה נועד להשיג כמה מטרות: סיוע בגיבושה של תורת לחימה, בחינה של מבנה הכוח ושל התכנונים האופרטיביים, אימון מפקדים ופיתוח חשיבתם הטקטית והמערכתית. אולם בניגוד למיתוס שנוצר סביבם, הם אינם כלי לניבוי העתיד
במלחמת לבנון השנייה חזרה על עצמה התופעה שבה היה קיים מודיעין מעולה ברמת החטיבות והגדודים, ואילו ברמת הפלוגות, המחלקות והחיילים הבודדים הוא היה לקוי ביותר. לתופעה הזאת ניתן לשים קץ באמצעות כיתת מודיעין, שבראשה קצין מודיעין פלוגתי, שתעמוד לרשותו של כל מ”פ
ייעודה של החשיבה האסטרטגית המודרנית הוא לצמצם סיכונים באמצעות ברירת הסיכונים הרלוונטיים ופעילות מולם - תוך הכרה במגבלות ובאי-היכולת להביא להיעלמותם המוחלטת - מסביר מיקל רסמוסן בספרו ”חברת הסיכון במלחמה: טרור, טכנולוגיה ואסטרטגיה במאה ה-21 .”האסטרטגיה הזאת עומדת בניגוד לאסטרטגיות מוכרות של פתרונות מוחלטים שמקובלת מאוד בשיח הפוליטי בישראל
מאמר חדש במלאת שנה למלחמת רוסיה-אוקראינה / הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש רמצ'אן / הגותו של ז'ומיני על המלחמה העממית / יום האישה הבין לאומי: חוויותיהן של תומכות לחימה הנמצאות ב"חדר משלהן" במרחב הלחימה / הרצאתו של סא"ל (מיל') ד"ר תומר סימון בכנס שדה הקרב העתידי השני
לצד הלקחים הפורמליים, המופקים מכל מלחמה בתהליך שיטתי הכפוף לסטנדרטים מקצועיים ומדעיים של הוכחה ודיון, מפיקים המנהיגים האזרחיים והצבאיים גם לקחים לא פורמליים, הקיימים רק במוחותיהם ושאינם כפופים לביקורת כלשהי. דווקא ללקחים לא פורמליים אלה יש לעיתים השפעה מרחיקת לכת ועמוקה הרבה יותר מאשר ללקחים הפורמליים