מציג עמוד 77 מתוך 1025 תוצאות
בשל השימוש ההולך והגובר בכלי טיס בקרבת כוחות היבשה, על הכוחות לקבל אחריות על ניטור המרחב האווירי הקרוב אליהם ולא להסתמך בלעדית על מערך הבקרה האווירית של חיל האוויר. כך יתייעל תהליך העברת המידע בין מערך השליטה ובין הכוחות בשטח ויאפשר לכוחות היבשה להתמודד טוב יותר עם מגוון האיומים הן מבחינת התמגנות והן מבחינת נטרול
האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח
מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה
"העובדה שאנחנו יושבים פה ומדברים באמצע מלחמה רב־זירתית – היא כי יש מי שמגן עלינו. אם לא היה – אנשים לא היו יוצאים לעבודה; אחרים היו בורחים מפה. אל לנו להתבשם ממה שקרה פה עכשיו, אלא להבין שבפעם הבאה יהיה הרבה יותר משמעותי וצריך להיערך לזה". ראיון "מערכות" עם אלוף (מיל') תמיר הימן, על פו"ש, איומים טקטיים שנעשו אסטרטגיים, חשבון נפש אישי וציבורי, מב"ם ומחשבות על 7 באוקטובר בצפון
הממד הימי והנכסים האסטרטגיים בים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינות רבות, כולל ישראל. הבנה מעמיקה של מרחב ההזדמנויות ושל חשיבות הממד הימי תעצב אסטרטגיות מתאימות לחיזוק הביטחון הלאומי באמצעותו, ותפנה משאבים לבניית מענים רובוסטיים ארוכי טווח המהווים את צו השעה נוכח הסביבה העולמית המשתנה
סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח
כדי להתמודד עם בעיית ההתיישנות ולהבטיח כי מצד אחד יקבל צה"ל את מיטב האמצעים שהוא צריך ומצד אחר לא ייצור מגדל בבל של אמל"ח, יש להתייחס לציוד בצורה דיפרנציאלית לפי קריטריונים, וכך להחליט באיזה תחומים יש לשמור על הקיים ובאיזה אפשר לשנות
״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עימה מצבים חריגים, אבל בהיערכות מתאימה תוך התבססות על העבר אפשר להעריך את גבורת החיילים, השוטרים, לוחמי מג"ב והאזרחים. הענקת עיטור או צל"ש לחייל אינה רק אקט של הערכה אישית, אלא מצפן ערכי למה שהמפקדים רוצים שיהיה מודל לכלל הצבא
המגזין השבועי של "מערכות": מאמר חשוב מאין כמותו על חשיבותם של מודיעי נפגעים לעומת אלה שלא הוכשרו לכך / על עיטורים וצל"שים במלחמה – מה נדרש לעשות, ומהר / פרק מספרו של ד"ר מיכאל מילשטיין לא פה לא שם – דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני, שמדגים כיצד פועלת מערכת החינוך הפלסטינית / פודקסט על ההיסטוריה של הים האדום והאיום הנוכחי החות׳י / מאמר (זמין גם בשמע) על פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק פחות אפקטיבי. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם