צבא הצללים

תור הזהב הביטחוני ותהליך שקיעתו

ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן

המלצות לתכנון ולניהול הפקת הלקחים במלחמה הבאה

את הלקחים שאושרו בסוף תהליך תחקור "תִּחְיֶה" המערכת הצבאית שנים ארוכות, ועמם תצא למערכה הבאה. לכן יש להקפיד שכל תחקור יהיה מקצועי, נטול פניות, חד וברור, לצד קבלת החלטות זהירה באישור הלקחים

הערות למאמרים

"העמוק המחלחל" ו"החוצץ הדינמי"

יותר ויותר מפקדים משתמשים במושגים מעורפלים מעולם האקדמיה בלי להבין את משמעותם. אם המפקדים אינם מבינים במה דברים אמורים, קל וחומר שהפקודים יוצאים מבולבלים ונבוכים

מנגנוני ההבסה - כיצד מנצחים במלחמה?

המהלומה כפרדיגמה קוגניטיבית של אפקטים

בעולם העסקים, שם עוסקים בענייני כספים, אוסר החוק להשתמש בשפה שאינה בהירה ותמציתית. ואילו בצה"ל, שם עוסקים בדיני נפשות, פורחת לה שפת ג'יבריש, שלרוב מחפה על רדידות המחשבה ועל בורות

מלחמת ששת הימים מאפיינים והישגים

עשר שנים הן בבחינת עבר רחוק בחיי מדינת ישראל. לעיתים קשה מאוד לחזור לעולם ערכים ומושגים שהיה קיים בעבר ובמיוחד בעבר הרחוק. מאז מלחמת ששת הימים שונו המושגים שלנו, צברנו ניסיון בעקבות המלחמה, בעקבות התקופה שבין שתי המלחמות ובעקבו מלחמת יום-הכיפורים. על-כן, חייבים אנו להחזיר עצמנו לעולם המושגים של אז, כי כל ניתוק של שיקולים ושל החלטות מעולם המושגים שהיה קיים באותה תקופה, הוא בבחינת תיאור לא מדויק של הדברים. כאשר עוסקים בעבר, חייבים לשפוט על פי עום המושגים שהיה קיים בתקופה בה נתרחשו הדברים, התקופה בה נתקבלו ההחלטות.

ההגנה המרחבית וההגנה האזרחית במלחמת המחר

אתגרי הכשרת הקצונה בצה"ל

ידע הוא מכפיל הכוח הראשון בעוצמתה של כל מערכת אנושית. לכן על המכללות הצבאיות לעמוד בחזית הידע באופן מתמיד. רק כך נוכל לבנות צבא שהוא רלוונטי, המסוגל לתרגם החלטות למעשים ולעמוד במשימות העומדות לפתחו באופן ראוי ומוצלח