מדוע במשך כ־20 שנה לא השכילו צה"ל וממשלות ישראל לחסל את הטרור מעזה?
הגיעה השעה להילחם בטרור באמצעות יחידות מיוחדות ולחימה זעירה, ולזנוח את השימוש בפורמציות גדולות ורבות עוצמה וממדים כמו כוחות אוויר, שריון, תותחים ועוצבות רגלים, שלא משיגות את תכליתן
מציג עמוד 76 מתוך 1196 תוצאות
הגיעה השעה להילחם בטרור באמצעות יחידות מיוחדות ולחימה זעירה, ולזנוח את השימוש בפורמציות גדולות ורבות עוצמה וממדים כמו כוחות אוויר, שריון, תותחים ועוצבות רגלים, שלא משיגות את תכליתן
בשנים האחרונות צה"ל מנסה להעביר את כובד המשקל התפיסתי, הארגוני והמבצעי - החל ממתן דגש על אש מנגד, לתמרון יבשתי והפעלת כוחות קרקע. כחלק מכך פותחה תוכנית המלחמה "רוח דרום", אך היא בבחינת "חצי דרך" בלבד, מאחר שהיא סובלת מ"תסמינים" תפיסתיים מן העבר
הקמת הפלמ"ח היא דוגמה ל"מלחמה באמצעות פונדקאי", שבה הפונדקאי (היישוב היהודי) נהנה מהסימביוזה. יש לזהות גורמים אופוזיציוניים אשר פועלים גם ככוחות לא סדירים, ולמצוא את הדרכים לחבור אליהם ולנסות להכווין את פעולותיהם לטובת האינטרסים המדיניים והצבאיים של ישראל
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות