האם ישראל מנצחת במלחמות?

הטרור, כמו כל סוג מלחמה אחר, נועד לממש יעדים מדיניים. לכן ראשית החוכמה בניצחון על הטרור אינה לסכל את הפיגוע הבא, אלא קודם כל לסכל את היעד המדיני שאליו חותר הטרור

הבעייתיות שבביזור המשאבים לבניין הכוח בצה"ל

מדיניות צה"ל זה יותר משני עשורים היא לבזר סמכויות בתחומים של בניין הכוח ושל הקיום השוטף. אין כל ספק שהמטה הכללי אינו צריך לקבוע תקנים לעפרונות, אך מכאן ועד ביזור החלטות מהותיות בבניין הכוח לרמה של יחידת הקצה קיים מרחק

שחרור בגילאי הביניים - הזדמנות לשינוי ולא סיבה למשבר

מדיניות הקיצוצים הנכפית על צה"ל פעם אחר פעם מאלצת אותו לוותר על שירותיהם של אנשי קבע בגילאי הביניים שתיכננו להישאר בצבא עד גיל פנסיה. מדובר בתהליך שעלול להיות הרסני גם למפוטרים וגם לארגון. במאמר מוצגת מדיניות השחרורים שגובשה בחיל הים ואשר ממזערת את הנזקים למפוטרים ומגבירה את עוצמת הארגון

נחשונים: 40 שנה למלחמת ששת הימים

עברית צה"לית שפה קשה

במושגים מטרה, משימה, רעיון מרכזי ושיטה ישנן עמימות וחפיפה. המאמר מציע לחדד ולהגביל את ההגדרה של המושגים האלה

מדע המדינה במשנתו הצבאית של סון טסו

ספרו של סון טסו "חוכמת המלחמה" כולל כמה התייחסויות לנושאים הנמצאים בנקודת הממשק שבין מדע המדינה לתורת הלחימה. בין היתר הוא מתייחס לנושאים כמו דעת הקהל, כלכלה וצבא, יחסי ממשל-צבא ומדיניות החוץ. התמונה המצטיירת מהם בנוגע לסון טסו היא של הוגה דעות פרגמטיסט

שחיתות שלטונית בישראל

מנהיגות במבחן: להיות מפקד סדיר של חטיבת מילואים

עוד לפני מלחמת לבנון השנייה עמדו בפני המפקדים של חטיבות המילואים אתגרים סבוכים - בראשובראשונה בשל הפערים המנטליים בין המח”טים, שהם אנשי הצבא הסדיר, לבין אנשי המילואים. במלחמת לבנון נחשפו הרבה מהפערים האלה, שהותירו לא מעט משקעים, אך בשנתיים שחלפו מאז נעשה מאמץ של ממש להתגבר עליהם

אנטומיה של עימות מוגבל מתמשך

ניתוח של העימות המוגבל המתמשך בינינו לבין הפלסטינים מעלה מסקנה מפתיעה: במישור האסטרטגי העימות כמעט שאינו מושפע מהפעילות האופרטיבית השוטפת - אף שבה מושקע רוב המאמץ הצבאי. את המצב האסטרטגי ניתן לשנות רק ב”תקופת עיצוב” שבה מתנהלת לחימה שחורגת בעוצמתה מהמקובל בעימות המוגבל

לא רק האנשים אחראים

כיום מוטלת מרבית האחריות בתחום הבטיחות בצבא על הגופים המפעילים את הכוחות. הגישה הזאת אינה יכולה למנוע לחלוטין תאונות, שכן במוקדם או במאוחר יעשה הגורם האנושי טעות כלשהי. מדיניות בטיחות כוללת צריכה להטיל לפחות מקצת האחריות לבטיחות גם על בוני הכוח. במילים אחרות: יש לתכנן את האמצעים ואת הכוחות מראש כך שיהיו סלחניים לטעויות אנוש. נוסף על כך חובה להגדיר קריטריונים ברורים לשם ניהול סיכונים אפקטיבי