מציג עמוד 75 מתוך 3276 תוצאות
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
על מצביאות במלחמה: ניתוח התוכניות שנכתבו לפני מלחמת ששת הימים, מול בחינת ביצוען ביום הלחימה הראשון, מוכיח היטב את ההבנה הצבאית של מפקד פיקוד הצפון באותה עת, אלוף דוד אלעזר, ואת פעולותיו בהתאם לעקרונות המאמצים בהתקפה
ב־10 במרס 2023, לאחר נתק מאז 2016 ובעקבות מגעים שהחלו בראשית 2022, נחתם ההסכם לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן. באופן פרדוקסלי, ההסכם טומן יתרון כלשהו לישראל. וגם: איך משתלבות בו ארצות־הברית, סין ופקיסטאן
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א
מבחינות אסטרטגיות, מערכתיות וטקטיות רבות מלחמת רוסיה-אוקראינה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למהפכה בעניינים צבאיים שהבטיחו ההוגים. המלחמה חירבה כמה תיאוריות בנוגע להשפעה הצפויה של מגוון טכנולוגיות חדשות, ולעובדה שצבאות קטנים המבוססים על גיוס מתנדבים בלבד יספיקו כדי להכריע מלחמות. לפיכך מבט לעתידה צריך להיעשות בצניעות
קריאת הפרוטוקול של הישיבה בענייני שֵם מלמדת עד כמה תפיסות שהתגבשו על בסיס ניסיון צבאי קודם, שהיה משמעותי להנהגה ולציבור, הן חיונית, אבל גם אם הניסיון הזה היה מוצלח, הוא עלול להוות משקולת מבחינה תודעתית על רגלי ההנהגה והפיקוד צבאי. הדבר הנכון הוא להיפטר מההנחה שניתן להסתפק בניסיון הקודם ולהניח שהעימות הבא יהיה שונה לחלוטין
מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית
למפעל ההעפלה הייתה השפעה מכרעת על יכולתה של המדינה בראשית דרכה להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה. עד הקמת המדינה הפליגו לארץ 64 אוניות מעפילים שנשלחו על־ידי המוסד לעלייה ב', רק מיעוטם פרצו את ההסגר. גם אלה שנשלחו לקפריסין הגיעו לארץ לאחר הכרזת העצמאות ותרמו את תרומתם להקמת המדינה
במאמר זה נבחנה רג'ימנט הריינג'רס ה־75 – דרך אופן ההתפתחות שלה, השיטות שבהן היא בוחרת להתאמן ואף באמצעות ניתוח של אחת הפשיטות שביצעה, כדי להבין מה יכול צה"ל ללמוד מניסיונם