מציג עמוד 75 מתוך 1306 תוצאות
מן המעט שפורסם על התוכניות של צה"ל לבניין הכוח - "תעוזה" ו"צה"ל 2025 - "עולה שיש בהן דגש על תחומי המודיעין, הסייבר והאש. הסכנה היא שמתכנני המערכה כיום יסיקו מכך - באופן שגוי - שצה"ל בעצם החליט לוותר על מרכיב התמרון
כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה
ב־2006 התברר כי צה"ל, שהיה רלוונטי מאוד ללחימה נגד הפלסטינים, היה לא רלוונטי מול החזבאללה. עתה - כך נראה - שוב בונה את עצמו צה"ל להתמודדות עם מגוון קטן מאוד של תרחישים
בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור
גם במציאות שבה ”מלחמות האש” הופכות לדומיננטיות יותר ויותר, על כוחות היבשה לפעול באופן יזום ואחראי לשמירת הרלוונטיות והאפקטיביות של התמרון היבשתי שכן זהו כלי נטול חלופות
בצה”ל פועל בית ספר לתקשורת שמכשיר אנשי מקצוע לדובר צה”ל ובמקביל מלמד את מפקדי צה”ל כיצד להתנהל נכון מול התקשורת. חשיבותו של בית הספר נובעת מהמקום המרכזי שיש כיום לתקשורת בשדה הקרב
תיאור אוהב וכואב של הווי הלוחמים בגדוד 81 בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה, מהול בביקורת על האופן שבו נוהלה המערכה בלבנון | עוזי קורן, גבעות דאמור, שם... תל-אביב, גוונים, 2011 ,176 עמודים
מניתוח התנהלותם של ארגוני הטרור באזורנו עולה שהם מקבלים החלטות באופן רציונלי ושניתן להרתיעם - במיוחד אם הם צברו נכסים. אולם כדי שתושג הרתעה צריכים ארגוני הטרור להשתכנע שלאיומים נגדם יש תוקף
מול טיעונים השבים ועולים בדבר הקושי של צה"ל ושל החברה הישראלית לשלב נשים בתפקידי לחימה ראוי להציג תפיסה הרואה בכך מהלך נכון מהבחינה הערכית, אפשרי מהבחינה המעשית ואף יעיל מהבחינה הארגונית
מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך