תוכן העניינים

מודקאסט - מערך מודיעין השדה במלחמת חרבות ברזל

מערך מודיעין השדה ממוקם בין אמ"ן לצבא היבשה. מיקום זה אמור לספק למערך מעטפת תומכת כפולה, אך בפועל יוצר תפר גס ופערים. אל"ם (מיל') גלעד איזין משתף במאמרו תובנות על המאפיינים הייחודיים של מיקום המערך ועל תרומתם הקריטית של אנשי המילואים ליכולתו למלא את ייעודו

"הישיבה בענייני שֵם" - בירור המציאוּת המתהווה לאחר החלטת החלוקה

קריאת הפרוטוקול של הישיבה בענייני שֵם מלמדת עד כמה תפיסות שהתגבשו על בסיס ניסיון צבאי קודם, שהיה משמעותי להנהגה ולציבור, הן חיונית, אבל גם אם הניסיון הזה היה מוצלח, הוא עלול להוות משקולת מבחינה תודעתית על רגלי ההנהגה והפיקוד צבאי. הדבר הנכון הוא להיפטר מההנחה שניתן להסתפק בניסיון הקודם ולהניח שהעימות הבא יהיה שונה לחלוטין

האוגדה הראשונה

ספר זה הוא היחיד המנתח את קרבות מלחמת סיני הן ברמה הטקטית והן ברמה המערכתית, וכן את נושא עבודת המטה והפיקוד והשליטה בשתי אוגדות תוך השוואה ביניהן. הספר שופך אור על תהליך הפיכת האוגדה למפקדה על־חטיבתית קבועה, כלקח ממלחמת סיני ולקראת מלחמת ששת הימים, ומבהיר מדוע מחקר מלחמת סיני לקה בחסר שנים כה רבות.

סיוע של נאט"ו לאוקראינה

מגזין סוף השבוע של מערכות - 22 במאי 2025

מאמר חדש מאת אלוף (מיל') ד"ר יעקב בנג'ו וגיא נ' על מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים / מאמר חדש מאת שמואל שמואל על משכי מלחמות, אופטימיות קוסמית ואיוולת בתכנון אסטרטגי / הפרק הרביעי: מאמר מאת אל"ם (מיל') גלעד איזין על תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" / סקירה מאת סא"ל ד"ר איתי חימיניס על כלכלת משימה וכיצד מבצע הנחיתה על הירח שינה את פני הקפיטליזם / השבוע לפני 81 שנים: סיום הקרב על מונטה קאסינו

מלחמת מנע: היעלמותה מסל הכלים הביטחוני והצורך בחזרתה

מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם

תור הזהב הביטחוני ותהליך שקיעתו

ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן

מ"הוראה 41" ל"תחריר41" - מתורת לחימה מצרית - למלחמה

מלחמת דבורה וברק