המשגת התמרון כחלק מהשפה הצבאית בצה"ל

תופעת התמרון מבחינה בין רמות העימות השונות, היררכיית המבצעים, לחימה התקפית והגנתית, וצורות הלחימה השונות. בכולם אמת המידה היחידה היא כמה כוחות הושמדו לצד השני, וכמה הושמדו לכוחותינו

פרק 1: שילוב אוכלוסיות ייחודיות בצה"ל תפיסה ורציונל

פרק 11: "חשוב לכל יהודי בעולם לתת מעצמו קצת לצבא" השתלבותם של חיילים עולים בצה"ל

פרק 15: "כוחו של אדם שעלה מהתחתית גדול מזה שנולד בצמרת"

הדוקטרינה ללחימה בשטח האורבני: מציאות והשתנות

הלחימה במרחב האורבני תמשיך להיות יעד ואתגר מרכזיים של צבאות המערב, ומן הראוי שפיתוח תורת הלחימה ושיטות הלחימה לקראתה יהיו בליבת החשיבה והעשייה הצבאית

בין תיאוריה למציאות

לעתים רחוקות מקשרת יצירה ספרותית אוטוביוגרפית, כמו ספר זה, בין רעיון תיאורטי ובין המציאוּת הממשית

המעורבות הרוסית בסוריה מגמותיה ותוצאותיה

להמשך שיתוף הפעולה בין ישראל ורוסיה באזור יש תנאים. לא מן הנמנע שהמעורבות הרוסית נושאת בחּובה, לצד הסיכונים, גם סיכוי מסוים לשרת את האינטרסים של ישראל באזורה

מה בין קו מאז'ינו ו"המעטים" שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ובין "כיפת ברזל"

הוויכוח על מקומו של הנדבך הרביעי בתפיסת הביטחון של ישראל- המגננה, החל לאחר מלחמת לבנון השנייה ונמשך במערכת הביטחון ובציבור

לשון מלחמה - "רב" בצבאות אשור, בבל ובצה"ל

המרכיב ”רב” התקבל בעברית החדשה בצירופים רבים שיש בהם תחילית או סופית ושם עצם רגיל. בעקבות ה”רב” נכנסה לצבא מאוחר יותר גם התחילית הארמית ”תת”: תת אלוף

בין אסון למשבר

בכל עימות עתידי צפויה ישראל להיתקל במאמצי דה־לגיטימציה. כדי להתמודד עם טענות כאלה יש קודם כול להגדיר מהו משבר הומניטרי