מציג עמוד 73 מתוך 1700 תוצאות
ניהול משחקי מלחמה נועד להשיג כמה מטרות: סיוע בגיבושה של תורת לחימה, בחינה של מבנה הכוח ושל התכנונים האופרטיביים, אימון מפקדים ופיתוח חשיבתם הטקטית והמערכתית. אולם בניגוד למיתוס שנוצר סביבם, הם אינם כלי לניבוי העתיד
ד"ר יהודה מאיר רוט טוען שתופעת "הראש הקטן" בצה"ל נובעת מכך שמפקדים בכירים אינם נותנים גיבוי לכפופים להם )"תופעת הראש הקטן בצה"ל", מערכות 441 פברואר 2012 .)אולם המאמר שהוא כותב אינו תומך במסקנה הזאת שכן יש בו כמה בעיות מתודולוגיות
כל מפקד מרמת הגדוד ומעלה זקוק לרמ"ט שיתאם בעבורו את עבודתם של כל קציני המטה ויאפשר לו להתמקד בפיקוד ובמנהיגות. רעיונות שעלו באחרונה לבטל את תפקיד הרמ"ט ולהחיות את אגף המטה )אג"ם( אינם מתאימים לצה"ל ועלולים לפגוע בתפקודו
איך מחסלים את ראשי הטרור? בשנות השבעים ביירות הייתה אחת הבירות השוקקות במזרח התיכון. היא הייתה גם מקום מושבם של בכירי אש"ף. ארגון הטרור שהיה אחראי לרציחתם של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. במבצע אביב נעורים, יצאו כוחות צה"ל מסיירת מטכ"ל, הצנחנים והשייטת למבצע בלב ביירות כדי לסגור איתם חשבון. המבצע הוא פרי שיתוף פעולה יוצא דופן, יחסית לנהוג אז, בין צה"ל למוסד שסיפק את המידע על ראשי אש"ף בזכות וסכנת שהושתלה בבירת לבנון. על מהלך המבצע ושיתוף הפעולה בין הארגונים מספרים אבנר שור ואבירם הלוי, יוצאי סיירת מטכ"ל ומי שרואים את עצמם כהיסטוריונים שלה.
מדוע היו לצה"ל הישגים מאכזבים בכל העימותים הצבאיים מאז מלחמת יום הכיפורים על אף שנהנה מיתרון טכנולוגי מובהק?
ההתקדמות הטכנולוגית מאז המצאת המחשב האלקטרוני הינה אחד התהליכים המרתקים ביותר במאה ה־20. למחשבים יש כיום תפקיד מרכזי בניהול חיינו, ואנחנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, כחלק טבעי מן הסביבה שלנו. לא כך היה הדבר בסוף שנות ה־50, עת הוחלט במערכת הביטחון להיכנס לתחום המחשוב. להחלטות האלה נדרשו אז העזה, דמיון פורה ויצירתיות. הודות לכך, ניתן היה לבנות מן היסוד תשתית מחשוב לאומית, ועימה ליצור נוהלי עבודה, מילים ומונחים בשפה העברית, שכיום הינם חלק משפת היום־יום שלנו. בחזית המחשוב, ספר המורשת של ממר"ם, מרכז המחשבים בצה"ל, מציג את הייחודיות של היחידה ואנשיה לדורותיהם. בספר מתוארים החלומות והגשמתם, הסיפורים, הקטנים והגדולים, של היחידה ושל האנשים שהגו את הרעיונות, פעלו בנחישות להגשמתם, ובנו ארגון המצוי בשינוי מתמיד. שבפעילותו מגולמים ידע וערכים. בספר מתוארים פרקים לא מוכרים בתולדות המחשוב בארץ, ההחלטות המקצועיות הגורליות, והסיפורים האנושיים המלווים אותם. פרספקטיבת הזמן מחדדת ומבליטה את חשיבות מפעלם של אנשי ממר"ם ואת תרומת היחידה לבניית תשתית המחשבים בישראל. את הספר כתבה עמירה שחר, היסטוריונית וחוקרת במחלקה להיסטוריה של צה"ל. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF" • לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה קריאה מהנה
מאמר חדש על מגמות יסוד בתנועת חמאס ממבצע "צוק איתן" ועד "חרבות ברזל" / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הראשון – התפתחות רעיון התמרון, הבנת מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל / לרגל סיום שבוע הספר – מעט יותר על כמה מהספרים שיצאו השנה לאור ב"מערכות" / מאמר על יכולת השדאות והשטח של לוחם החי"ר בשדה הקרב המודרני, מול אתגרי שדה הקרב העתידיים – יכולות האויב ואופן שימוש בקרקע / מאמר בן עשור על סרבנות שירות מטעמי דת, והדרכים להתמודד איתה
הטנק הוא מרכיב מרכזי בשדה הקרב, ומספק יכולת שאינה זמינה בפלטפורמות אחרות. כאשר הוא מופעל כחלק מצוות קרב משולב אפקטיבי, שמונהג היטב, מאומן היטב ומונחה על ידי תו"ל נכונה, ומפעיל מערך יכולות רחב לאורך כל רוחב ועומק שדה הקרב ולמשך זמן מספק – אזי יחד עם שאר צוות הקרב הרב־ חילי יוכל לשרוד – ולהצליח. מאמר חדש מאת קולונל (דימ') קלינטון ג'יי אנקר השלישי, שמתכתב עם מאמר שכתב ב"מערכות" לפני למעלה מעשור
"קרב המכבש החטיבתי", כפי שכוּנה אחרי מלחמת ששת הימים, היה עלול להסתיים אחרת אילולא האיגוף שביצעה פלוגת שמשי בשטח דיונות שנחשבו בלתי עבירות – איגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ. סיפור הקרב שבו השמידה הפלוגה קרוב ל־20 טנקי אויב, וסיימה אותו ללא נפגעים. על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה