חלק שלישי- פתיח

בגיליון זה של "מערכות" אנו מביאים בפניכם, הקוראים, את החלק השלישי והאחרון של המאמרים בנושא התכנית הרב-שנתית של צה"ל

"הצד השני של המדבר"

מלחמת ששת הימים מנקודת המבט של החייל המצרי מלחמת ששת הימים שאליה הידרדר האזור לא הוכנה על ידי הצבא המצרי בצורה מסודרת, ואף התוכנית החלקית שנערך לפיה נהפכה עד מהרה לתוהו ובוהו. התוצאה הייתה בסופו של דבר "איש הישר בעיניו יעשה"

גלגולו של קרב "המכבש החטיבתי"

יוזמות המפקדים בשטח במהלך מלחמת ששת הימים הן אלה שהכתיבו על־פי־רוב את קצב הקרב. לעיתים גבו היוזמות האלה מחיר כבד מכוחותינו, כפי שקרה לפני קרב "המכבש החטיבתי" בביר גפגפה

מוטיבים שיעיים בהתקפותיו של המשטר האיראני בממד הסייבר

פעולותיה של איראן לשלב בין עקרונות השיעה לבין סביבת הסייבר ומאפייניו הוכתרו בהצלחה. מבחינתו של המשטר האיראני ממד הסייבר מאפשר להשקיע מינימום אמצעים כדי להראות כי הוא "המטרייה הרוחנית" המג ִנה על עדת המאמינים השיעים

תר"ש "גדעון": "גדעון" - מהערכת מצב לתכנית רב־שנתית

החלטת הרמטכ"ל לבצע כיום שינוי עמוק בצה"ל משקפת ראייה הצופה פני עתיד, תוך שמירה הדוקה על מוכנות גבוהה ומתמשכת. מימוש התוכנית בהובלת המפקדים הוא תעודת כבוד לתרבות הארגונית שלנו

איך בונים חומה - העורף האזרחי בישראל במלחמת ששת הימים

תמונת המצב המסולפת יצרה מסך של אשליה, ולכן נוצרה אי הלימה בין צורכי העורף בעת חירום לבין ההיערכות לכך. למצב הזה יש השלכות ניכרות עד היום

שרוליק עבר את מבחן הבגרות בהצלחה מלאה

חמישים שנים לאחר מלחמת ששת הימים, עולות במסגרת חשבון הנפש הלאומי שאלות בנוגע להישגי המלחמה

רגולציה של שדה הקרב או קיבעון מחשבתי הרסני

יש להימנע מכך שהניסיון לרגולציה של שדה הקרב ושל התהליכים בו יגרום לקיבעון מחשבתי של מפקדי הצבא. נכון שחשיבתם לא תוגבל על־ידי טכניקות קרביות ותרגולות מפורטות מדי, אלא שיגבשו בעצמם דרכי פעולה מיטביות

פורום המטה הכללי של צבאות אשור ובבל

ב־1949 נעשו חיפושים קדחתניים לקבוע שמות עבריים לדרגות בצה"ל ובהם דרגת הגנרל. היו חילופי מכתבים בין נשיא ועד הלשון העברית לדוד בן־גוריון ואולם לבסוף קבעו בן־גוריון והרמטכ"ל יעקב דורי את השם "אלוף" לדרגה זו

בזכות האמונה שבאדם