מציג עמוד 70 מתוך 5738 תוצאות
השלום הוא מרכיב מרכזי באסטרטגיית הביטחון של ישראל, והוא כולל שלושה שלבים: שלב ההסכמים הדו צדדים, שלב ההסכמים הרב צדדיים ושלב הבריתות האזוריות. אנו מצויים בראשיתו של השלב הראשון - בעקבות השלום שהושג עם מצרים ועם ירדן - אך כל התקדמות נוספת תלויה בפתרון הבעיה הפלסטינית
מאמר חדש מאת יסכה שאקי שמנתח את החות'ים דרך נקודת מבט שבטית / מדברי מפקדים: 49 שנים למותו של המצביא הבריטי פידלמרשל ברנרד לו מונטגומרי / ספר בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים שמראה כיצד אנו נראים בעיני יריבינו / על "משחקי מלחמה" ותוכניות מגירה למצבים שונים ככלים חיוניים מול מגוון אפשרויות ומצבים / 80 שנים לקרב איוו ג'ימה: מאמר על מצלמה וספר כנשק, ועל תמונת ניצחון
בניגוד למה שכתבה סא"ל דלית כספי-שכנר במאמרה "האיום: מצור ימי" )"מערכות" 430 ,אפריל 2010 - )הספקת הנפט לישראל לא פסקה אפילו לשעה אחת במהלך מלחמת יום הכיפורים ובימים שלאחר מכן
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות
כמי שקיבל השראה מהספרים "אנשים מול אש" ו"סוד האומץ" לא מוותר קנת מקסי, מחבר "הקרב" על רגעי התייבשות של באר האומץ ועל הצורך לדבר על הרגשות בגמר הלחימה. ספר מצוין ללימוד ולהכשרת הדמיון בשדה הקרב ובלחימה
הנטייה ההולכת וגוברת לחפש פתרון קסם טכנולוגי לכל בעיה מבצעית פוגעת בפיתוח מענים מסוגים אחרים - הן בהיבט התפיסתי והן בהיבט של המשאבים. התוצאה היא בניין כוח בלתי מאוזן, המביא לאפקטיביות צבאית פחות מכפי שניתן להשיג בתנאים הקיימים
את הכישלון במלחמת וייטנאם תולים ריצ’רד גבריאל ופול סאואג’, מחברי הספר “משבר בפיקוד”, בראש ובראשונה בקצינים שלא הפגינו מנהיגות שנחוצה לצבא לוחם. החיילים לא הלכו אחרי מפקדיהם משום שאלה התנערו מאחריותם להנהיג. לאור תופעות שהתגלו במלחמת לבנון השנייה ראוי שלקחי “משבר בפיקוד” יעמדו לנגד עינינו
ספינת קרב מודרנית צריכה כיום לשאת ציוד וחימוש רב - במיוחד אם רוצים להקנות לה יכולת להשתתף בקרב היבשה - ולכן היא צריכה להיות בנפח של כ-500,2 טון לפחות. וטועה מי שחושב שספינות גדולות יותר הן גם פגיעות יותר. ספינות אינן נפגעות משום שהן גדולות. הן נפגעות כשאינן מתגוננות כראוי - אם משום שאין להן יכולת, ואם משום שאינן מפעילות כנדרש את היכולות שיש
למפעל ההעפלה הייתה השפעה מכרעת על יכולתה של המדינה בראשית דרכה להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה. עד הקמת המדינה הפליגו לארץ 64 אוניות מעפילים שנשלחו על־ידי המוסד לעלייה ב', רק מיעוטם פרצו את ההסגר. גם אלה שנשלחו לקפריסין הגיעו לארץ לאחר הכרזת העצמאות ותרמו את תרומתם להקמת המדינה
"בלוך היה למעשה מפקדה הראשון של ת"א [...], וכידוע, בכל מקום ובכל מקרה מניחי היסוד נשארים על פי רוב אלמונים". סיפורה של קבוצת קדם שפעלה להגן על יהודי תל־אביב־יפו בשנות ה־20, ורוב מפקדיה הפכו בשנים לאחר מכן למפקדי ארגון ההגנה