מגזין סוף השבוע של מערכות - 3 ביולי 2025

פרק חדש על איראן לאחר מבצע "עם כלביא" בפודקסט של "מערכות" / ספר חדש יצא לאור – מלחמת הכלכלות מאת נח הקר / מאמר חדש מאת רס"ן א' על אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים / מאמר חדש על האתגרים המבצעיים ומאפייני הפו"ש הייחודיים בעומק / על סמכויות הפעלת הנמלים בחירום, אחזקת מלאי חירום כתחליף לייבוא ועוד – בעקבות החשש מסגירת מיצרי הורמוז / הפרק השביעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון 10 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי

"האדמה מצמיחה לוחמי התנגדות כפי שהיא מצמיחה זיתים": ניצחון ותבוסה בעיני ההתנגדות

"אללה משאיר אחרי כל מפקד מפקדים, ומכל חייל [נולדים] עשרה חיילים ומכל שהיד אלף לוחמי התנגדות". מאמר על התהום הפעורה בין תפיסת הניצחון במערב בכלל ובישראל בפרט לעומת התפיסה בקרב ארגוני ההתנגדות. וכיצד פגיעה מורלית והסברתית שקולה בעיני האויב לפגיעה צבאית

מבצע "סינדור": עליונות אווירית ולוחמה תודעתית בקונפליקט הודו-פקיסטאן

העימות הצבאי במאי 2025 בין הודו לפקיסטאן אינו עוד סבב לחימה באזור מתוח, אלא נקודת מפנה בדרכי הפעלת הכוח, בתפיסת ההרתעה ובאופן שבו מתנהלים קונפליקטים בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ובדינמיקה תודעתית. מבצע "סינדור" ומקבילו "עם כלביא" באיראן חודש לאחר מכן ממחישים כיצד ניהול הסלמה מבוקר, תקיפות מדויקות ושימוש מתוחכם ביכולות תודעתיות הופכים לכלים מרכזיים בהתמודדות עם יריבים מצוידים היטב, הפועלים גם בזירת המידע

מודיעין, התרעה ו"חרבות ברזל"

במאמר זה טוען ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש, שעדכון תפיסת ההתרעה והמודיעין בתפיסת הביטחון, באסטרטגית צה"ל ובתפיסת סוכנויות המודיעין הוא צו השעה אחרי אוקטובר 2023. לדבריו, לקחי "חרבות ברזל" מחייבים אפיון מחדש של צרכי המודיעין במישור הצבאי, המודיעיני, הביטחוני והלאומי

דבר העורכת

הגיליון שלפניכם אינו עוסק ישירות במלחמה הנוכחית. כמו קודמו, סברנו שנכון לחכות לפני שנקדיש גיליון מלא למחקר אודות המלחמה שלמעשה טרם הסתיימה. ככל שעובר הזמן הולכת ומתבהרת ההבנה שהזמן הוא ממד מהותי בחקר המלחמה, התנהלותה, לקחיה והנושאים המחקריים הנובעים ממנה. אני בטוחה שגיליון בנושא המלחמה יתגבש עם הזמן, ושהיא תתפוס מקום מרכזי יותר במחקרי חברה-צבא-ביטחון בכלל ובכתב העת שלנו בפרט, ושהסבלנות תשתלם. עם זאת, הגיליון הוא תוצר המציאות שבה אנחנו חיים וחוקרים. לפיכך, גם כאשר המאמרים אינם עוסקים ישירות במלחמה, אי אפשר שלא לקרוא אותם דרך נקודות המבט שהיא יצרה, ולהבין כי היא נוכחת גם בלי שנוקבים בשמה במפורש. שלושת המאמרים המרכזיים בגיליון מתמקדים בנושאים שהם בליבת המחקר כבר תקופה: מילואים, מגדר והמחקר בישראל בתחומי הצבאיות. גם כאשר הם עוסקים במידה רבה בעולם שלפני 7 באוקטובר, אי אפשר שלא לקרוא אותם גם בעיניים של בתר האירועים

תפיסת תפקיד ותחושת רווחה נפשית בקרב מפקדי כליאה לשעבר בבתי כלא צבאיים בישראל

הספרות המחקרית מתייחסת באופן מקיף להשלכות המאסר הן על אסירים הן על צוותי הכליאה השונים, ובמיוחד על הסוהרים הבאים במגע יום־יומי עם האסירים. עם זאת, תחום השלכות תפקיד הסוהרוּת לא נחקר ביסודיות בין כותלי בתי כלא צבאיים. מחקר זה נועד לתת מענה לפער זה, ומטרתו לבחון את תפיסת התפקיד והרווחה הנפשית של מד"כים (מפקדי כליאה) לשעבר בבתי כלא צבאיים בישראל. במחקר השתתפו 18 מד"כים לשעבר (13 נשים וחמישה גברים) ששירתו בתפקיד זה. המחקר נערך באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה, וחשף שלושה ממצאים מרכזיים: שחיקה ולחץ שחווים מפקדי כליאה; מורכבות העבודה עם אוכלוסיית אסירים מגוונת ומול רשויות בית הכלא השונות; ותחושת שליחות ואחריות. המחקר מציג מודל תיאורטי דינמי המתאר את מרחב התמרון של מפקדי הכליאה, כמרחב שבו פועלים בה בעת ובמתח מתמיד שני צירי פעולה עיקריים: ציר משמעת-שחיקה, וציר שיקום-שליחות

כזה וכזה תאכל החרב, אנתרופולוגיה במלחמה: יומן שדה

אסף חזני, אנתרופולוג בהכשרתו המקצועית-אקדמית, הוא גם קצין מילואים בעל ניסיון רב שהשתתף במלחמת "חרבות ברזל" משתי זוויות או צורות השתתפות, כפי שהוא מעיד על עצמו בכיתוב בגב הספר: "...התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההיפך הוא הנכון – כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה". נראה כי זו אחת התרומות העיקריות של הספר, שמשלב את החוויה האישית, המשתתפת. לא מתוך הרצון לצפות ולחקור כנהוג באנתרופולוגיה, אלא מתוך היות חזני חלק אורגני ממפקדת אוגדה במלחמה, עם התצפית האנתרופולוגית. יומן השדה, כפי שהוא מכנה את הספר ומציג בכל פעם שהוא פונה לרגע לכתוב דבר מה שראה או חווה, הוא האמצעי העיקרי שבו אנתרופולוגים משתמשים כדי לתעד את תצפיותיהם בשדה. במקרה זה אולי יש פה מעין שילוב בין "יומן המבצעים" שבו מתעדים חיילים במוצבים במפקדות השונות את ההתרחשויות במלחמה, בהן פקודות, דיווחים ודרישות שונות, ובין "יומן שדה" – המקום שבו מתעד האנתרופולוג את התצפיות שערך

נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה

צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?

על הכותבים

קרבות בכף היד: הנסיגה ממאגר צ'וסין

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה