הדיפת צבא ההצלה ממשמר העמק

מערכות 469-468

המזרח התיכון - מבט לעתיד

מה חושבים על הסיכויים הצפויים באסטרטגיה העולמית

עלי־ספר: "גייסות־לוגיסטיים" במבחני־חזית (סקירת־ספר)

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף

מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.

שער חזית הדרום: חטיבה 275 ביומיים הראשונים למלחמה

בחינת הלחימה בגזרת חטיבה 275 לאורך היומיים הראשונים למלחמה מתמקדת בקרבות ההגנה והחילוץ לאורך הגזרה. ייתכן שאפשר היה להימנע מהם אילו פקודת "שובך יונים" הייתה יוצאת בזמן הראוי, או שלא הייתה מתקבלת פקודה חלקית ולפיה אין לקדם את הטנקים עקב חשש ליצירת ההסלמה

במערכה: לקח שלושת השנים, חזית עם קטן שלנתן הרביעית

לוחמת סייבר בימי קורונה: ארגוני הבריאות בחזית המערכה

נראה כי משבר הקורונה והתקיפות הבלתי פוסקות נגד ארגוני בריאות ברחבי העולם העלו את המודעות למידת הפגיעות שלהם, והובילו להגברת המאמצים הבין־לאומיים להתמודדות עם האיום ולהגנה מדינתית ובין־לאומית עליהם. התקווה היא כי העלאת המודעות לאיום על מערכות הבריאות לא תדעך, גם לאחר שימצא חיסון לנגיף

בחזית הכלכלית שאלות האספקה בארץ ישראל לשעת חירום

מוסדותינו הציבוריים על ידי מו"מ עם הממשלה והרחבת המחסנים בעזרת אשראי למסחר הסיטוני, והאגירה הפרטית - משלימות זו את זו