מציג עמוד 7 מתוך 846 תוצאות
במבט של עשרים וחמש שנים לאחור אנחנו מופתעים לגלות, כי לגבי מלחמת ששת הימים קיימות עדיין כמה שאלות לא פתורות. ליבון משותף של הדברים על־ידי מקבלי ההחלטות במדינות השונות - כמו שנעשה בוושינגטון בחודש יוני 1992 - יכול להסיר את הערפל מעל כמה אירועים. על רקע ועידת השלום, ראוי להאיר בדברים הבאים כמה סוגיות לגבי אירועי מאי-יוני 1967, ובעיקר לגבי הרקע המדיני של המלחמה
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
בקוד האתי של ארגון ממלכתי, מקצועי וחיוני אין מקום לרגשות. מי שכולל במסמך "רוח צה"ל" דרישות ל"אהבת הארץ" או ל"אהבת המולדת" אינו מבין מהו קוד אתי או אינו רוצה בו כלל
"אני חושב שהתמרון של צה"ל כרגע מבוצע היטב. אנחנו מתמרנים בשטח קשה, שבו כמעט כל 10 מטרים אתה נכנס לתא שטח חדש וזאת נוסף למאמץ האבטחה המתמיד, 360 מעלות, לכל מה שיכול לצוץ מתחת לקרקע או מעליה. ההישגים של חמאס בתחום הזה מוגבלים מאוד". אלוף (מיל') יאיר גולן ל"קול המערכות" על התמרון הקרקעי בעידן המודרני, ועל מה שמאפיין בכך את הפעילות של צה"ל בעזה
"כאשר אתה עובר על רשימת ההרוגים בכל סבבי הלחימה מ'עופרת יצוקה' וצפונה, תמצא בני חמולה כזו או אחרת שהיו מעורבים בטרור, בארגון כזה או אחר. אין חמולה שאין בה פעילי טרור, שאינה צבועה בצבעים של טרור. אין חמולה שהיא סטרילית לחלוטין, אין דבר כזה על הגלובוס" ההיסטוריון הצבאי גיא אביעד בריאיון ל"קול המערכות" על החמולות בעזה, בהן זו שחטפה ומחזיקה במשפחת ביבס, או זו שחטפה לפני שנים את גלעש שליט; על היום שאחרי מלחמת "חרבות ברזל", ועל הגורמים המקומיים שיכולים (או אולי לא) להחליף את חמאס
אימוץ של שתי השערות בלתי נכונות - הראשונה שהטרור נחוש ועמיד יותר מהמדינה הדמוקרטית והשנייה כי ההכרעה היא תמיד בתודעה וכי היא אינה נגזרת ממהלכים פיזיים כוחניים - הביא רבים להאמין כי אין דרך צבאית להתמודד עם הטרור כדי להכריעו . ההיסטוריה - גם של מדינת ישראל - מוכיחה שהם טועים
