מציג עמוד 7 מתוך 281 תוצאות
אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח
החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת
התופעה של הקמת כוחות מאולתרים, במבצע או במלחמה, צריכה לקבל יחס של דפוס קבוע ולא תופעה רנדומלית. יש לעגן אותם במבנה ובארגון הכוח הצבאי
בחינת חמשת העקרונות שישפרו את התמרון הקרקעי של צה"ל, ויעצימו את הישגיו במלחמה הבאה בעזה ובלבנון
מה צריכה ומה יכולה דמוקרטיה לעשות במלחמתה נגד ארגון טרור שמטרתו להפיל אותה, ועד כמה היא יכולה להרחיק לכת בפגיעה בזכויות האזרח במסגרת המאבק?
כל המגרעות של קו מאז'ינו - עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים, יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא - עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים
סביבת הלחימה של היום שונה לחלוטין מזו שהיינו רגילים לה במאה הקודמת. כדי לנצח בה צריכה הלחימה להתבסס על צוותי קרב עצמאיים שמאוגדים למשימה על בסיס ניהול מידע מתקדם
מג"ד שריון או מג"ד חי"ר שמפעילים תחת פיקודם פלוגות שריון, חי"ר והנדסה אינם באמת מג"די שריון וחי"ר אלא מג"די יבשה. ההכשרה שלהם צריכה להיות בהתאם לכך
ספר חדש שעוסק בשאלות כיצד הפיכת הדת האורתודקסית ברוסיה לחלק חיוני בביטחון הלאומי משליכה על הביטחון הלאומי של המדינה, ומה בעצם תפקיד האמונה והדת בצבאות מודרניים?