תוכן העניינים

היורדים לקרב

ספר דיגיטלי: מבוך מזרח תיכוני

ספר זה מציע מבט בפרספקטיבה רחבה על יחסי ישראל- ערב, הסכסוך ותהליך השלום. הספר מביא תיאור היסטורי של יחסים אלה ממלחמת העצמאות ועד ימינו, ובו פרקים אנליטיים המנתחים את מרכיבי השלום והנורמליזציה בתהליך השלום. כמו כן, הוא מורכב ממסות קצרות על יחסיה של ישראל עם מדינות ערב השונות, הפלסטינים והמגזר הערבי בישראל, וכן עם תורכיה ואיראן. המחבר מדגיש את חשיבות הסכסוך הישראלי-איראני, המאפיל עתה על הסכסוך הישראלי-ערבי, ואת השתלבות מערכת היחסים המשתנה בין ישראל לעולם הערבי במסגרת הכוללת יותר של הפוליטיקה האזורית והבין־לאומית של המזרח התיכון. מטבע הדברים, הספר עוסק ב"הסכמי אברהם", ובשינויים במדיניות ארצות־הברית באזור ויחסיה עם ישראל תחת ממשלי דונאלד טראמפ וג'ו ביידן. פרופ' איתמר רבינוביץ' הוא סגן יו"ר המכון ללימודי ביטחון שליד אוניברסיטת תל־אביב, נשיא קרן דן דוד ועמית לא תושב במכון ברוקינגס בוושינגטון. בעבר כיהן כשגריר ישראל בארצות־הברית, כנושא ונותן במשא ומתן לשלום עם סוריה וכנשיא אוניברסיטת תל־אביב. בין ספריו: יצחק רבין: חייל, מנהיג, מדינאי, סף השלום (המו"מ הישראלי-סורי), ורקוויאם סורי (עם כרמית ולנסי). איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.

ספר: בחזית המחשוב - ממר"ם: מורשת מרכז המחשבים בצה"ל

ההתקדמות הטכנולוגית מאז המצאת המחשב האלקטרוני הינה אחד התהליכים המרתקים ביותר במאה ה־20. למחשבים יש כיום תפקיד מרכזי בניהול חיינו, ואנחנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, כחלק טבעי מן הסביבה שלנו. לא כך היה הדבר בסוף שנות ה־50, עת הוחלט במערכת הביטחון להיכנס לתחום המחשוב. להחלטות האלה נדרשו אז העזה, דמיון פורה ויצירתיות. הודות לכך, ניתן היה לבנות מן היסוד תשתית מחשוב לאומית, ועימה ליצור נוהלי עבודה, מילים ומונחים בשפה העברית, שכיום הינם חלק משפת היום־יום שלנו. בחזית המחשוב, ספר המורשת של ממר"ם, מרכז המחשבים בצה"ל, מציג את הייחודיות של היחידה ואנשיה לדורותיהם. בספר מתוארים החלומות והגשמתם, הסיפורים, הקטנים והגדולים, של היחידה ושל האנשים שהגו את הרעיונות, פעלו בנחישות להגשמתם, ובנו ארגון המצוי בשינוי מתמיד. שבפעילותו מגולמים ידע וערכים. בספר מתוארים פרקים לא מוכרים בתולדות המחשוב בארץ, ההחלטות המקצועיות הגורליות, והסיפורים האנושיים המלווים אותם. פרספקטיבת הזמן מחדדת ומבליטה את חשיבות מפעלם של אנשי ממר"ם ואת תרומת היחידה לבניית תשתית המחשבים בישראל. את הספר כתבה עמירה שחר, היסטוריונית וחוקרת במחלקה להיסטוריה של צה"ל. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF" • לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה קריאה מהנה

ניצחון בתחרות הלמידה יביא לניצחון בקרב

"אנחנו מתמודדים עם שני צבאות טרור, חזבאללה וחמאס, ארגונים סמי־צבאיים לומדים, ותחרות הלמידה איתם קשה מאוד. החוכמה היא לא רק ללמוד אלא גם להשתנות“. תא“ל (מיל') גיא חזות, ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, בריאיון על למידה מתמדת תוך כדי לחימה.

האיגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ

"קרב המכבש החטיבתי", כפי שכוּנה אחרי מלחמת ששת הימים, היה עלול להסתיים אחרת אילולא האיגוף שביצעה פלוגת שמשי בשטח דיונות שנחשבו בלתי עבירות – איגוף שפרץ את החסימה בדרך לתעלת סואץ. סיפור הקרב שבו השמידה הפלוגה קרוב ל־20 טנקי אויב, וסיימה אותו ללא נפגעים. על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה

איש "השומר" מיתוס ומציאות

העתיד כבר כאן?

דמותם של המפקדים בצה"ל הושפעה מהשינויים הרחבים שחוותה החברה הישראלית בעשורים האחרונים - ובמוקדם המהפכה הנאו־ליברלית החולפת שהשפיעה על כל היבטי החיים במדינה, ממקרו־כלכלה ועד לרומנטיקה ותרבות פנאי. מאמר זה מבקש להצביע על הקשר בין השפעותיה של מהפכה זו בישראל ובין דפוסי קבלת ההחלטות של הפיקוד הבכיר בצה"ל ביחס לסוגיות מערכתיות, כאלה שמקיפות הן היבטי בניין כוח והן היבטי הפעלת כוח. זה מאמר ראשון בסדרת מאמרים של הכותבים שיעסקו בנושא. תחת השפעת העידן הנאו־ליברלי וההגמוניה של הכלכלה הפיננסית, הפכה הפרקטיקה המכונה "היוון", המרת תזרים כסף עתידי לסכום כסף מסוים בהווה, לנפוצה בקרב פרטים וארגונים. בדומה לפרקטיקות חשבונאיות נוספות, גם פרקטיקה זו זלגה מהעולם העסקי לעבר תחומי חיים נוספים. כיום אפשר למצוא ארגונים בתחומים שונים ואף גופים ציבוריים העוסקים בהיוון כחלק מתהליך רציונליזציה של קבלת ההחלטות שלהם, מסוגיות של מחקר ופיתוח ועד למכלול היבטי מדיניות ציבורית. עם זאת, לא ניתן להסביר את השימוש הנפוץ בפרקטיקת ההיוון רק כהעדפה נגלת להווה על פני העתיד או רק חשש מוצדק מחוסר וודאות וסיכונים. בעידן הנאו-ליברלי, לפרט יש מגוון כלים לא רק כדי לחשוב על העתיד, אלא גם כדי להגשימו

פרקי תע"ש

מבצע קווקז