מבצע "חירם" סיפור המערכה

המודיעין ושבעה באוקטובר

הספר, פרי של שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ו"מערכות", מבקש לצלול אל שורשי הכישלון המודיעיני ולהציב בפני הקורא הישראלי תשתית לחשיבה אסטרטגית על המודיעין בישראל

לעשות ואז להסביר

סופה בשמי עיראק

הנהר הלוחש

עוצמה צבאית סובייטית

100 שנים מ"קיר הברזל" ל־7 באוקטובר – הקמה מחדש

מאמר זה נכתב במסגרת עבודה מסכמת בקורס המבוא ״מושגים ויסודות בתופעת המלחמה״ של תוכנית ארז. כותב המאמר, סג"ם איתי יעבץ ז"ל, חניך מחזור א׳, לחם עם גדוד 932 של חטיבת הנח״ל, שאליו היה מיועד להגיע כקצין בתום ההכשרה. נפל בקרב בדרום רצועת עזה ב־19 באוקטובר 2025 יחד עם מפקד הפלוגה, רס״ן יניב קולא

השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל

פרק שלישי: הבקרה דרך ארבעה סיפורים

תוכניות צבאות גרמניה ואיטליה