מציג עמוד 7 מתוך 1674 תוצאות
הואיל ולכוחות פקע"ר השונים יש קושי מהותי בניהול מרחב אזרחי כאוטי באירועי חירום רבי־נפגעים, נחוצה הסתייעות בארגונים ומתנדבים מקצועיים או מקצועיים למחצה בקהילות מובחנות. כדי שניתן יהיה למקסם את שלל היכולות של הקהילה החרדית, חשוב לפתח משנה סדורה שתְתַכלל את היכולת להפעיל את כלל הארגונים ונציגי הקהילות ברמה המקומית
מלחמת המפרץ שהתרחשה לפני כ־30 שנים, ומשבר הקורונה שאותו אנו חווים בימים אלה, הציבו ומציבים לישראל ככלל ולצה"ל בפרט אתגר מסוג חדש - מענה לעורף שלא באמצעים הצבאיים המסורתיים. יש לקבל את ההחלטה היחידה הרלוונטית למצב מסוג זה - הכרזת מצב הג"א והעברת הסמכויות לצה"ל
"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"
צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20
האתגר: טיב המעבר של יחידות בין מצבים שונים והקשרים שונים (אימון־ קו, בט"ש־לחימה, הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת וכדומה) תלוי בשני רכיבים עיקריים: עוצמת היחידה האורגנית והתארגנות אפקטיבית מול ההקשר החדש. האתגר המרכזי של המפקד הוא לחבר בין שני רכיבים אלה. על המפקד לדעת כיצד לפעול נכון בשלב ההכנה ובעת הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה. "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה." (שלמה ארצי, "ארץ חדשה")
כאשר קצב הופעת איומים חדשים גדל במהירות, נדרשים מפתחי ומפעילי מערכות ההגנה האווירית להביט קדימה ולממש פתרונות בזריזות. לקחי העשורים האחרונים מצביעים כי התלקחות אזורית בתזמון שבו אין עדיין מענה לאיום החדש, תסתיים בצורה כואבת, ולעיתים - גם ברמה האסטרטגית
על מערכת הביטחון הישראלית נגזר להיערך להתמודדות חוזרת מול איראן, בכפוף למגבלות תקציביות ובסד זמנים הדוק. ההתמודדות תתבסס על התפיסה הבן־גוריונית שבבסיסה האיכות, ולדאבון הלב לא תוכל להישען על מוצרים "טובים דיים" ותידרש לנועזות מבצעית וטכנולוגית, ולטיפוח יכולות חדשניות ומקוריות. נוסף על כך, מתבקשים שינויים שיבטיחו סבבי פיתוח קצרים, מלווים בנכונות לשאת כישלונות
גם אם נניח שמערכת הביטחון תבצע לבסוף את עבודתה, חשובה הידיעה כי היא מעודדת את האזרחים לקחת חלק פעיל ויוזם בהגנה על חייהם, ולא הופכת אותם לאבן ריחיים על צווארה. פעילות אזרחית, נשיאה בעול ובמשימות השוטפות הנדרשות בחירום וכמובן עידוד נשיאת נשק (ברישיון וכחוק) – הם מכפילי עוצמה מהותיים לעוצמתה של המדינה
"הייחוד של יחידת שמשון הוא שזו הייתה יחידה קבועה שפעלה ברצועת עזה והכירה את השטח בצורה מאוד אינטימית, וכך היא הייתה יכולה להוציא מבצעים מהכוח אל הפועל בזמן קצר מאוד, בגלל שהרבה שלבים בתכנון המבצע הם פשוט דילגו אליהם בשל ההיכרות הארוכה של השטח". בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי"
"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי". בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות