הצנחנים מדכאים את הטרור

אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות

אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח

התמרון היבשתי הרב זרועי לנוכח אתגרי העתיד

ההיסטוריה של המלחמות מראה כי ניצחון והפסד אינם קשורים בהכרח ליחסי העוצמה, אלא לאופן בו צופות המדינות את שדה הקרב העתידי ומכינות את הכוחות אליו. העימותים העתידיים יהיו שונים מהותית מהמערכות של שלושת העשורים האחרונים, ועל כן יש לבנות ולשכלל את הכוח היבשתי כבר היום, לנוכח האתגרים הצפויים בשדה הקרב העתידי

האסטרטגיה ליום המחר

חדשנות מול קיבעון בהפעלת הכוח הצבאי ובבניינו

פרדוקס גדול מתקיים במרחב העשייה שבין תחום הפעלת הכוח ובין בניינו. בהפעלת כוח צבאי נדרשת המערכת לאחדות פעולה, החלטיות, נחרצות, התמדה וחדוּת בביצוע. ספקות וסימני שאלה עלולים לשבש את התהליך ולהפריע לו בפעולה. לעומת זאת, בבניין הכוח הצבאי לעתיד יש מקום להרהור, להטלת ספק, להרחבת גבולות החשיבה, לזוויות מבט אחרות וליציאה מחוץ לקופסה. כיצד ניתן לקיים את שני אלה באותו מרחב ארגוני?

הקדמת המחבר

הפילוסופיה של המהפכה

לגעת בעצב החי

האיש על גב הסוס־מקומו של הצבא בפוליטקיה

פרק 6: עמדות חיילים כלפי השתתפות בתכנית השלמת השכלה בצה"ל