סיכום

מדוע במשך כ־20 שנה לא השכילו צה"ל וממשלות ישראל לחסל את הטרור מעזה?

הגיעה השעה להילחם בטרור באמצעות יחידות מיוחדות ולחימה זעירה, ולזנוח את השימוש בפורמציות גדולות ורבות עוצמה וממדים כמו כוחות אוויר, שריון, תותחים ועוצבות רגלים, שלא משיגות את תכליתן

איגרות

גיליון מיוחד: מנהיגות, פיקוד וקבלת החלטות

על מפקדים ועל מנהיגות / האומץ להביע דעה עצמאית / מנהיגות המפקד בשדה הקרב / מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד / מבט"ש למשילות / מצביאות - מנהיגות צבאית בדרג העליון / פיקוד מלפנים ופיקוד מוכוון משימה במלחמת לבנון / מקום המפקד בקרב - ההתקדמות מהאוולי לביירות / אלף פנים למנהיגותו לאופן יישומה / ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש להיכנס לתוכן העניינים וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

מנהיגות רשתית בעידן רב ממדי

לצה"ל נדרשת בעת הזו, יותר מתמיד, תוכנית מרכזית לפיתוח מנהיגות רשתית, שתאיץ את הטרנספורמציה הרב־ממדית. מפקדי היחידות הם שיישאו באחריות להובלתה ולמימושה, כחלק מפיתוח המיומנות והכשירות התרבותית, הערכית והאישית שלהם ושל פקודיהם

שירות הידיעות שהפך לשירות המודיעין

ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין

שנות שכנוּת טובה בתקופת המנדט כבסיס לשותפות מבצעית ב־1948

היחסים בין ההגנה ובין הדרוזים שהחלו בתקופת המרד הערבי ונוצרו מתוך מצוקה משותפת, צמחו בהדרגה אך בנחישות הודות לאנשים שכנים שראו וחשו באופן דומה את השטח. מורשת אנשי החזון והמעשה, היהודים והדרוזים, בשנות ה־30 ובשנות ה־40 היא דוגמה ומופת לתעוזה, לנחישוּת וליכולת ביצוע

ללמוד מניסיונם של אחרים

את הכישלון במלחמת וייטנאם תולים ריצ’רד גבריאל ופול סאואג’, מחברי הספר “משבר בפיקוד”, בראש ובראשונה בקצינים שלא הפגינו מנהיגות שנחוצה לצבא לוחם. החיילים לא הלכו אחרי מפקדיהם משום שאלה התנערו מאחריותם להנהיג. לאור תופעות שהתגלו במלחמת לבנון השנייה ראוי שלקחי “משבר בפיקוד” יעמדו לנגד עינינו

קאמבק לניצחון בחסות הקורונה

המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?

כשהאדמה רועדת - בית הספר כבסיס לאיחוי רצפים

מערכת החינוך היא מרכיב מהותי בשיקום אוכלוסייה אחרי רעידת אדמה. בכל שלב יש לתת את הדעת על סיוע לכלל האוכלוסייה, לתלמידים, להורים ולצוות החינוכי, תוך ההנחה שהמענה העיקרי יינתן על־ידי האוכלוסייה הכללית ולאו דווקא המקצועית