לחימה מוסרית בטרור
האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו
מציג עמוד 7 מתוך 1227 תוצאות
האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו
בקרב חלק מהמפקדים בצה"ל קיים עדיין חשש מפני מעורבות היועץ המשפטי בתהליכי קבלת ההחלטות בעת לחימה - חשש הנובע ברובו מההערכה שהייעוץ המשפטי שיינתן יגביל את הכוחות ויסכל פעולות נחוצות, ויסודו בתפיסה מוטעית של תפקיד היועץ המשפטי. המאמר שלהלן מנסה לשרש את התפיסה השגויה הזאת ולהבהיר מדוע זהו האינטרס של המפקד לקבל ייעוץ משפטי אף בעת לחימה
צבא היבשה של ארצות־הברית רואה בעקרונות שמרכיבים את "מבצעי היבשה האחודים" את האופן שבו יילחם בעתיד הנראה לעין. מהפרסומים שנבחנו ניתן לראות שתהליך יישום התפיסה הרב־ממדית של צבא היבשה של ארצות־הברית התחיל בהתאמות תורתיות קטנות, ובעיקר בתחום האש. זאת משום ששינוי תפיסתי עמוק כל כך מצריך זמן
על הצורך המבצעי במשפחת רק"ם מתקדם, חדשני, במשקל בינוני, המופעל על ידי שני לוחמים מוגנים היטב, דובר רבות והיתכנותו הוכחה לפני מספר שנים. צק"ג המורכב ממשפחת כלים כזו, שפלטפורמות אוטונומיות הן חלק אורגני ממנו, הוא צוות הקרב המתאים, לצד צוותי הקרב הכבדים, להתמודדות מול האתגרים המבצעיים בצפון. תגובה למאמרו של שמואל שמואל "הטנק (לא) מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון"
אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח
ספר זה מבוסס על תורת לחימה תקפה, על לקחי מבצעים ואימונים ועל מוסכמות אוניברסליות בתחום ההגנה. בימים אלה, שבהם חובת הקריאה והדיון מקבלת משנה תוקף, ראוי שספר זה יהיה קריאת חובה לדרגי המג"ד והמ"פ, וישמש בדיונים בקורסי הפיקוד ובתוך היחידות
הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תוכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה
על אף הסכנות הכרוכות בלחימה בעומק, יש לה יתרונות רבים במתווה לחימה א־סימטרית. חיבור כוחות הקומנדו הפועלים בעצמאות בשטח לתכלית האסטרטגית כדי שיוכלו לפעול לאורּה, ומתן חופש פעולה במתווה של עקרונות שנקבעו מראש, הם המפתח למיצוי נכון של כוחות הקומנדו לשם הכנעת האויב
המגמה הברורה, המתגבשת מהניסיון המבצעי וממשחקי המלחמה היא שתכלית הנגמ"ש היא קודם כול לשמש כלי תובלה מוגן לכוח הרגלי ולא רכב לחימה. מכאן שראוי להשקיע יותר במיגון הנגמ"ש מאשר בחימושו
ספר שמתעד את לחימת גדוד הטנקים 433 שעליו פיקד נחום זקן במלחמת יום הכיפורים מתחילת הלחימה ועד לקרב האחרון בה. הספר מביא, ממקור ראשון, את חווית המפקד שנקלע למצבים ודילמות בלתי אנושיים