אדם מחפש משמעות, מפקד יוצר משמעות

על אחריות פיקודית ונקיטת סנקציות פיקודיות בגין אי־מימושה

בצה"ל שורה של פקודות המסדירות נקיטת אמצעים פיקודיים ספציפיים – נזיפה פיקודית, העברה מתפקיד, הדחה והשעיה מתפקיד והתרת התחייבות משירות קבע בשל התנהגות. מנגד, אין מסגרת כללית המתווה את המטרה ביסוד נקיטת אמצעים פיקודיים ואת אופן הפעלת שיקול הדעת בדבר נקיטתם במקרה של כשל פיקודי, להבדיל מכשל אישי. מומלץ לגבש מסגרת כללית כזו, ורצוי בתוך פקודות הצבא

דיפלומטיה ימית כרכיב באסטרטגיית צה"ל וזרוע הים

שיתוף פעולה בין־לאומי ודיפלומטיה ימית אינם עוד נספח לפעילות של זרוע הים, אלא רכיב אסטרטגי מרכזי שמטרתו לקדם את האינטרסים הביטחוניים, הטכנולוגיים והמדיניים של ישראל בזירה הימית. מלחמת “חרבות ברזל” הייתה רגע מבחן, אך אנחנו רחוקים מהטמעה בשגרה כתהליכים מבוססי נהלים ולא פרסונות

"הכלים להבין ולנצל שטח, להפתיע ולנצח אויב במגרשו הביתי, לכאורה 'עיר מבצרו'"

האנושות פונה לעבר הערים, והמרחב העירוני מתרחב וגדל. אפשר להניח שעיקר אתגריו של צה"ל ביבשה יתמקדו בלוחמה בשטח הבנוי והצפוף. הספר עיר מבצר יצא לאור ב־2008, ומאז השתנו חמאס וחזבאללה והפכו לצבאות טרור של ממש. קריאה בו והקפדה על העקרונות, הכלים והכללים שבו, יביאו את צה"ל לפעול לפי כותרת המאמר ומכאן חשיבותו של הספר

הגדרת האויב בלחימה בטרור

על פי המקורות היהודיים, כל מלחמה - כולל מלחמה בטרור - היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי ואף מתנגד ללחימה. מכאן ההיתר המקובל ביהדות - וגם במשפט הבין־לאומי - לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה

שליטה ללא חיכוך

באמצעות שימוש מושכל בתווך התת־קרקעי יכול צה"ל לשלוט באוכלוסייה עוינת כמעט בלי להתחכך איתה ובלי להסתבך בזירה הבין־לאומית

משק וכלכלה : התובלה המוטורית בארץ

בתחומה של מלחמה זעירה: "מלחמה פרטיזנית" כמכשיר של צבאות-סדירים

ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית

ההתקפה על לוביה