להילחם ולנצח

אין זו שאלה האם עלינו להתגונן. לכל היהודים בארץ ובגולה אין ברירה. והבעיה היא גם עתה לא האם להילחם, אלא כיצד להילחם ולנצח

חוסן

דבר העורך

המערכה הרוסית באוקראינה מודל סובייטי להתערבות צבאית

כישלון התמרון הרוסי בפתיחת המלחמה נבע לא רק מיכולת לחימה נמוכה ומתכנון שלומיאלי, אלא גם בשל היותו מודל התערבות צבאית שאינו חלק ממערכה צבאית. היעדר מודיעין אסטרטגי, או לחילופין התעלמות הקברניטים הרוסים מחוסר היכולת לבצע השתלטות צבאית מהסוג שרוסיה ביצעה בעברה הסובייטי, העצימו גם הם את הכישלון

מי שלא מעז

לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה

הכרעת ארגון טרור: הלקחים ממלחמת אילם הרביעית

האם ניתן ללמוד מלחימת צבא סרי־לנקה ב"נמרי השחרור של טַ מיל אֵ ילָ ם" כיצד להתמודד עם טרור? הבסת ארגון טרור הנלחם בטריטוריה שלו היא משימה הניתנת לביצוע. הדרך להשיגה תהיה הצבת מטרות, פיתוח תוכניות אימון והכנה טקטית של הכוחות להשגתן. והחשוב מכול - הזיכרון כי היוזמה עדיפה תמיד על היגררות בלתי מתוכננת

אפילוג: מחיר המלחמה וגיבוריה

הקרב על אנטונוב – החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי

במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה. הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל

ארטילריה: עדיין מלכת הקרב, או שמא זנח צה"ל את הסיוע הארטילרי?

על גדודי התותחנים לצאת מאזור הנוחות, שבו אין להם אחריות אמיתית למשימת המסתייע, וליטול יוזמה. רק כך אפשר יהיה לשפר את האיכות ואת היעילות בהפעלת האש במלחמה הבאה

מיקומו של מפקד חטמ"ר בעת מתקפת פתע רחבת היקף - 6 באוקטובר 1973 ו־7 באוקטובר 2023

צה"ל מצפה מכל יחידותיו ואנשיו לחתור לניצחון. המשמעות ברמת הלוחם וברמות הפיקוד הזוטרות ברורה – חתירה למגע עם האויב כדי להשמידו. בעוד תפקידו של הלוחם להילחם, תפקידו של המפקד לפקד. רצוי להגדיר כי במצבים כאוטיים, מה שמצופה ממפקדים בדרגים בכירים אינו רק חתירה למגע אלא גם, ולעיתים בעיקר, "חתירה לפיקוד"