מציג עמוד 7 מתוך 134 תוצאות
האתגר: טיב המעבר של יחידות בין מצבים שונים והקשרים שונים (אימון־ קו, בט"ש־לחימה, הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת וכדומה) תלוי בשני רכיבים עיקריים: עוצמת היחידה האורגנית והתארגנות אפקטיבית מול ההקשר החדש. האתגר המרכזי של המפקד הוא לחבר בין שני רכיבים אלה. על המפקד לדעת כיצד לפעול נכון בשלב ההכנה ובעת הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה. "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה." (שלמה ארצי, "ארץ חדשה")
האתגר: פרק זה דן באתגרים קיימים בתהליכי שינוי בבניין כוח יבשתי. הפרק מצביע על מספר אתגרים הנובעים משינויים משמעותיים בתהליכי בניין כוח, בעיקר תהליכים המתרחשים ״מלמעלה למטה״: פגיעה בזהויות ארגוניות (חיליות, יחידתיות וכדומה) וכחלק מכך הצורך בהתגברות על אתוסים רבי שנים, קושי בעבודה משותפת, ריבוי אינטרסים מנוגדים, התגברות על נטייה של כל יחידה לראות את צרכיה שלה ולא את התמונה הרחבה, קושי בהגדרת מטרות משותפות וביצירת שפה משותפת, חוסר יכולת לקבוע ממדי הצלחה, ועוד.
מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם
מרגע הקמתו של הצבא האדום ראתה בו המפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות אחת מהזרועות המהפכניות שלה, ולכן גם אילצה אותו לאמץ תורות לחימה שעלו בקנה אחד עם הפרשנות שלה למרקסיזם. ההתערבות האידיאולוגית הבוטה הזאת הייתה הרת אסון לצבא האדום
מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם
תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה־קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות
בחמאס רואים את עסקת החטופים כפרי הניצחון במערכת מבול אלאקצא. לפיכך הם מנצלים את הפעימות השונות באמצעות מילים, ציטוטים קוראניים ובתי שיר, להעביר מסר חד וברור ללא שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת, כי אם ברטוריקה שנטועה בנשמתו של דובר הערבית, וזרה ובלתי מובנת בעיני המערב. רצוי שצה"ל וגופי המודיעין בפרט ידברו את השפה, וינהלו מלחמת תודעה מושכלת ומקצועית, תוך שימוש בשפה הערבית ובמכמניה. המאמר משופע בתמונות, ורצוי להתמקד בכל אחת מהן
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
