על תיאום, על שיתוף פעולה ועל מה שביניהם

מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה

פרק שישי

״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [..] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.  בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב

מרוץ אל העתיד

ניהול עורף ישראל ברעידת אדמה וחלקו של פיקוד העורף

רעידת אדמה היא גזירת גורל. עם זאת, מידת הנזק לנפש ולרכוש כתוצאה מרעידה הרסנית איננה כזאת, וניתן להתמודד עם גודל הנזק בנפש וברכוש באמצעות היערכות נכונה. חובה לקבל בהקדם החלטות, בדגש על תחום המניעה

הלחימה בעיר מזרח תיכונית בראייה השוואתית - פלוג'ה כמקרה מבחן

הגנת מעברות פתיים

בספרות המופת הצבאית הנך נתקל בצידם של חיבורי יסוד רבי משקל והיקף, גם בכמה חוברות דקות. את מעמדן קנו להן בזכות תוכנן המעיד על הצצה חודרת אל תוך שורשי הדברים הפשוטים הגורליים של מעשה המלחמה, ובזכות ציונן הקולע בתשובות ובפתרונות לבעיות העשייה החמורות. יש בהן המהוות ניתוח קצר ושנון של אחת מבעיות הזמן הצבאיות – ניתוח המעלה מסקנות והצעות לפתרון. באחרות – הלביש המחבר את מחשבתו בלבוש סיפורי, או אף סיפורי דמיוני, ואת הלקח הגיש בצורה קלה, מושכת, או אף משעשעת – אך עם זאת מאלפת, מגרה ומדרבנת את מחשבתו העצמית של הקורא. בסוג אחרון זה כלול הסיפור "מעברות פתיים" ומוניטין יצאו לסיפור "חלומותיו" של מי שחתם בשם הסמלי: "חל"ם" – "חכם לאחר מעשה"

מגזין סוף השבוע של מערכות – תוכן צבאי מקצועי למפקדים

מאמר חדש במלאת שנה למלחמת רוסיה-אוקראינה / 50 שנים למבצע ברדס 54–55 / יום המשפחה בצה"ל / 107 שנים לקרב ורדן / הצילום בשדה הקרב - תמונת הנפת הדגל באיוו ג'ימה / הרצאתו של תא"ל (מיל') איתי ברון בכנס שדה הקרב העתידי השני

מערכות עומק: המנגנון המטכ"לי לתחקור אירועים מבצעיים חריגים

המנגנון המטכ"לי הקבוע לתחקור אירועים מבצעיים חריגים הוקם בצה"ל בתחילת מערכת "צוק איתן", בהתאם להחלטת ממשלה בנושא על יסוד המלצות ועדות טירקל וצ'חנובר, והפקת לקחים פנים צה"לית עקב תהליכי הבדיקה והחקירה של מבצעים קודמים. המנגנון משמש כיום מודל מרכזי, בקנה מידה בין־לאומי, להערכה עובדתית של טענות להפרות דין במסגרת אירועים מבצעיים חריגים. במסמך שכתבו סא"ל (מיל') חגי רוטשטיין, לשעבר רע"ן מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות ורס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן־ארי, רת"ח מערכה מדינית בענף מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות, כותבים השניים על התהליכים שהובילו להקמת המנגנון הקבוע, עקרונות הפעולה ותפיסת ההפעלה של המנגנון כמרכיב באסטרטגיה המבצעית הכוללת ובמסגרת המערכה המדינית-משפטית, לצד היקפי הפעילות של המנגנון והאתגרים העומדים בפניו. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה

המלחמה ומטרותיה על רקע מלחמות צה"ל

על עבודה מרחוק, ביטחון מידע וקשרי חוץ בעידן קורונה

צה"ל עושה רבות כדי להמשיך לשמר את הכשירות והמוכנות לעת חירום, וביצע שינויים מהותיים בשנה החולפת בעקבות הקורונה. בהקשרי העבודה מרחוק נותרה לנו עוד כברת דרך