המבנה והחימוש של גדוד רגלים אמריקאי

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

מגדים בקבע למילואים? אולי אחר כך

לטעמי עוד רחוק היום בו קציני קבע יוכלו לפקד באופן יעיל על גדודי מילואים, ולשם כך צה"ל הגדול נדרש לשינויים תפיסתיים משמעותיים בהבנה שלו את יחידות המילואים. עם זאת, קיים צורך דחוף לשינויים אלה מכיוון שמשבר האמון בין המילואים וצבא הקבע הוא חריף ורק מחריף והולך בעשורים האחרונים

עוד בענין מודיעין : תשובה לקמ"ן הגדודי

בעולם החמוש: שינוי-פנים שני תוך עשור אחד מה משנה הרובה-המיטען בעצמת גדוד-רגלים

כלי קרב: נשק הגדוד הנ"ט הבריטי החדש

דעות על לוחמה חדישה : צבאות על פרשת-דרכים

דרכי הדרכה חדשים

בעיות אימון בגדוד-מילואים אוסטרלי

דפוסים וחיפושים באפסנאות הצבאית ־ קצינים סוביטיים בויכוח על העורף הגדודי