מציג עמוד 7 מתוך 164 תוצאות
מסעות צה"ל לפולין וסוג השיח המתקיים בהם הביאו את הכותבים למסקנה שבצה"ל בעיקר "מקיימים דיונים" ופחות מנהלים שיחות. זאת אף שהשיחה חשובה לתהליכי למידה ולקידום משימות הארגון, והשימוש בה יכול לעודד פתיחות, יצירתיות ותרבות ארגונית של דיאלוג פורה
כל מי שזכו לנהל שיחות עם שמגר פגשו באדם דעתן, האוחז במשנה סדורה, אך לצד זאת כזה שמשקף בדבריו ובעצותיו ראייה מערכתית ייחודית שתכליתה שינוי והתפתחות מתמדת במשפט. שמגר, שזכה לכינוי ״בן־גוריון״ של תחום המשפט בישראל, הבין היטב שהמשפט בכלל, והמשפט הצבאי בפרט, חייבים תמיד להתפתח ולהשתנות
ספר הדרכה העוסק במנהיגות, שבמרכזה יצירת משמעות המובילה להנעה פנימית של החיילים והמפקדים בהנעת אנשים. החיבור מבוסס על הרצאות, שיחות ודפי מפקד שכתב הרמטכ"ל ה־22, רב־אלוף אביב כוכבי, לאורך ארבעים שנות שירותו. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
"אני חושב שיום הכיפורים מבחינת התמרון וההישגים הצבאיים הוא אחד הניצחונות הגדולים ביותר של איזה שהוא צבא מודרני בעת האחרונה, ולא בכדי האמריקנים באו לכאן כדי ללמוד את לקחיו". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השני – על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל ב"שלום הגליל" (לבנון הראשונה), ומה צה"ל יכול ללמוד מהתמרון היזום במבצע "ליטאני"
"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי אסלאמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השלישי – התמרון הישראלי במלחמת לבנון השנייה, ומה השתנה בגישה של צה"ל מאז להיום?
״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [..] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם
"התמרון באופן שבו הבנו אותו, תפסנו אותו, למדנו אותו, זכרנו אותו, השתנה לאורך השנים. מכיוון ששדה הקרב השתנה, אבל מכיוון שאנחנו השתנינו [...] לא כל תמרון מוביל להכרעה מהירה. היסודות של תפיסת הביטחון היו קשורים ראשית בניצחון, שנית בהבנה שאנחנו צריכים להשיג אותו דרך הכרעה מהירה ולבסוף בתמרון, שהוא הכלי המרכזי כדי להשיג את ההכרעה הזאת״. פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הראשון – התפתחות רעיון התמרון, הבנת מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל
"בסופו של דבר, באמצעות השאלות איך אני רוצה להכריע את האויב ולתמרן כדי להשיג את אותה הכרעה, צריך לגזור לאחור ולשאול איך אני מאורגן, מי הם המפקדים, מה הטמפרמנט של אלה המתאימים לשיטה הזאת, לשיטה אחת צריך יותר ממושמעים ושיטתיים ולשיטה אחרת צריך יותר פראיים ויוזמים. בסופו של דבר החלטות אלו משפיעות על המבנים, היכולות וכדומה". פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל') יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השביעי: מבט אל העתיד. כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות, ואיך מתכוננים אליהן כולל התובנות המרכזיות מההיסטוריה של התפתחות התמרון הצה״לי