מציג עמוד 7 מתוך 576 תוצאות
בין השנים 2018-2013 קיים צה"ל את המבצע ההומניטרי הגדול ביותר בתולדותיו, ואחד הגדולים שצבא ביצע אי פעם. במסגרת זאת הצילה מנהלת "שכנות טובה" את חייהם של מאות אלפי אזרחים סורים שסבלו ממלחמת האזרחים המתחוללת במדינתם. בספר חדש, פרי עטו של מפקד המנהלת מסופר כיצד הוקמה המנהלת ואיך נבנה אמון מול השחקנים השונים שהיו מעורבים בפרויקט
לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה-אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך
ממשיכים לסכם את שנת תשפ"ג. לפניכם מקצת מהפעילות שלנו בשנה החולפת, והפעם נתמקד בספרים שיצאו לאור בשנה החולפת, כולל ספרים בתצורה דיגיטלית. בערב סוכות ייתן המגזין מקום לפרסומים הנוספים שיצאו מבין ידינו. חג שמח וחתימה טובה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על עיתוי היציאה למלחמה מעיני החמאס, חשיבות שחרור אסירים, יחס האסלאם ל"בלתי לוחמים" ועוד / פודקאסט עם ד"ר ראובן גל על הגורמים העיקריים שמניעים לוחם להסתער בשדה הקרב / מאמר שכתב ב־2018 מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, על התפתחות הלחימה בשטח בנוי וכיוונים חדשים להתמודדות בעתיד / מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק על הטנק כנשק התקפי / מאמרם של אלוף (מיל') יאיר גולן וגל פרל פינקל על התמרון והאימונים לקראתו. זמין גם בשמע "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
בשנים האחרונות עסק המטכ"ל בהטמעת תפיסת הנגד כמפקד ובהכשרת הנגדים בציר הפיקודי. עם זאת, נראה כי התפיסה עסקה בעיקר בהיבטי שגרה. בשל מצב המלחמה, הדורש כישורים נוספים, יש לבנות הכשרה קצרה, תוך כדי לחימה, העשויה לשפר את הכשירות המבצעית של היחידות ולסייע גם בחזרה לשגרה
בשנים האחרונות עסק המטכ"ל בהטמעת תפיסת הנגד כמפקד ובהכשרת הנגדים בציר הפיקודי. עם זאת, נראה כי התפיסה עסקה בעיקר בהיבטי שגרה. בשל מצב המלחמה, הדורש כישורים נוספים, יש לבנות הכשרה קצרה, תוך כדי לחימה, העשויה לשפר את הכשירות המבצעית של היחידות ולסייע גם בחזרה לשגרה
הממד הימי והנכסים האסטרטגיים בים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינות רבות, כולל ישראל. הבנה מעמיקה של מרחב ההזדמנויות ושל חשיבות הממד הימי תעצב אסטרטגיות מתאימות לחיזוק הביטחון הלאומי באמצעותו, ותפנה משאבים לבניית מענים רובוסטיים ארוכי טווח המהווים את צו השעה נוכח הסביבה העולמית המשתנה
הסדר הבין לאומי החדש טרם התייצב גם לאחר שנתיים של לחימה בין רוסיה ואוקראינה, וסביב השפעתו הצפויה שורר חוסר ודאות רב. עם זאת, אפשר לשרטט תרחיש אפשרי של מלחמה קרה שנייה שיחייב את ישראל למצב עצמה כצומת מרכזי בעולמות התקשורת, האנרגיה, הפיננסים והתחבורה הגלובליים, ולעמוד מחדש על תפקידו של צה"ל בביטחון הלאומי שלה
מאמר חדש על הסכנה האסטרטגית ממזרח / מורה נבוכים למיליציות בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים / הפרק השמיני והאחרון בסדרת הפודקסטים "על התמרון" / מערכות עומק למנגנון התחקור המטכ"לי שקם במבצע "צוק איתן" / 27 שנים לשרפה בסלוקי / על קשיים ומכשולים באסטרטגיה
מאמר חדש על הצורך של כוחות היבשה לקבל אחריות על ניטור המרחב האווירי הקרוב אליהם, ולא להסתמך בלעדית על מערך הבקרה האווירית / 29 שנים להירצחו של יצחק רבין / 80 שנה להוצאתה להורג של חנה סנש / לקט מאמרי פלמ"ח במלאת 76 שנים לפירוקו / אי רציונלי, נמהר אך ערמומי, מוכה בשיגעון גדלות, נדחף בשאפתנות בלתי מרוסנת להטיל את שלטונו – 18 שנים לגזר הדין של הקצב מבגדאד צדאם חוסיין