לחימה בטרור לאור ערכים
מערכת הערכים שאימצו מדינות המערב - במיוחד במאה ה-20 - הביאה את הלחימה בטרור למבוי סתום: כיום אי-אפשר למגר אותו רק באמצעים צבאיים. יש להכיר במגבלות האלה ולפתח לחימה בטרור תפיסת התמודדות כוללנית עם הטרור
מציג עמוד 7 מתוך 1229 תוצאות
מערכת הערכים שאימצו מדינות המערב - במיוחד במאה ה-20 - הביאה את הלחימה בטרור למבוי סתום: כיום אי-אפשר למגר אותו רק באמצעים צבאיים. יש להכיר במגבלות האלה ולפתח לחימה בטרור תפיסת התמודדות כוללנית עם הטרור
המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"
כיצד הניסיון המבצעי שצברו הכוחות הסדירים והכשירות הבסיסית של כוחות המילואים, אפשרו לצה"ל לנצח במבצע "חומת מגן" למרות ההכנות המוגבלות בדרגי המטכ"ל והפיקוד?
למרות כל מה שנעשה בין מאורעות תרפ"ט למרד הערבי ב־1936, לא היה מספיק באף אחד מתחומי הפעולה של ההכנה הצבאית. הרי ניתן לקבוע כי ארגון "ההגנה" נכנס לניסיון הקשה של ההתמודדות עם המרד הערבי מוכן הרבה יותר מאשר ב־1929 ודבר זה אפשר לו לעבור במשך זמן קצר לשיטות לחימה אחרות. אולם גם האויב היה אחר ויעדי התקפותיו היו שונים
"אפשר להמשיל את זה לציפור בעלת שתי כנפיים, ששתיהן אוכלות מאותו מקור איראני". לפני כמה שנים יצא לאור בהוצאת "מערכות" הספר לקסיקון חמאס. מחבר הספר, ההיסטוריון וחוקר חמאס גיא אביעד, "מעדכן" בשיחה ל"קול המערכות" את הערכים בלקסיקון, סוקר את התפתחות התנועה בשנים האחרונות ומדגיש את ההבדלים בינה ובין הג'האד האסלאמי
הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עימה מצבים חריגים, אבל בהיערכות מתאימה תוך התבססות על העבר אפשר להעריך את גבורת החיילים, השוטרים, לוחמי מג"ב והאזרחים. הענקת עיטור או צל"ש לחייל אינה רק אקט של הערכה אישית, אלא מצפן ערכי למה שהמפקדים רוצים שיהיה מודל לכלל הצבא
"הפתעה אסטרטגית בעתיד היא דבר כמעט בלתי נמנע עם כל הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אך אין זה פותר מאחריות את אנשי המודיעין" יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בריאיון ל"קול המערכות". מה בין המתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר לפיגוע הטרור ב־11 בספטמבר ולמלחמת יום הכיפורים? מה ידעו, מה לא ידעו ואיך אפשר היה למנוע אותן?
הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?
כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק