צרור ידיעות מן המזרח התיכון

"משפחת קולט"

תור הזהב הביטחוני של ישראל ותהליך שקיעתו

ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן

בין חיל־שריון לנשק נגד־שריון (עוד ממסקנות מסע קוריאה)

נגיעתה של ההיסטוריה לצבא: נקודת מבטו של נחת אמריקני

מתוך "העבר כפתח דבר - חשיבותה של ההיסטוריה לתחום העיסוק הצבאי" (עורכים: מארי ויליאמסון וריצ'רד הארט סינרייך), מערכות, מודן ואמ"ץ תוה"ד, 2014

תרומת הכוחות למבצעים מיוחדים למלחמות המודרניות: ישראל וארצות־הברית כמקרי בוחן

כדי להגיע לאפקטיביות ולהעניק תרומה מערכתית או אסטרטגית במערכה הבאה, על קהילת הכומ"מ הישראלית להתארגן ולפעול כבר עכשיו, בשגרה. אם האמריקנים הצליחו בכך, למרות גודלם העצום והמגוון הרב של כומ"מ שהם מפעילים, אנו בוודאי מסוגלים לעשות זאת טוב יותר

ניצחון ללא הכרעה - תפיסת ההכלה האמריקנית 1946–1953

תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־‏40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית

עצמה בסימן משבר - האסטרטגיה האמריקנית והשלכותיה במזה"ת

אל העומק! מבצעי - סער אוויריים ברמת הדיוויזיה

כך השתעבד צה"ל לאש וזנח את התמרון

בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה אימץ צה"ל את התפיסה האמריקנית שהעדיפה באופן בולט את האש על פני התמרון. צה"ל הפעיל את התפיסה הזאת בגזרת לבנון (במבצעי "דין וחשבון" ו"ענבי זעם") ומול הפלסטינים (באירועי מנהרת הכותל וב"גאות ושפל") - אף שנחל ממנה שוב ושוב רק אכזבות וכישלונות. מרכזיות האש במלחמת לבנון השנייה הייתה אפוא המשך ישיר לתפיסה שהתקיימה בצה"ל בעשור וחצי האחרונים ולא התפתחות דוקטרינרית חדשה של השנים האחרונות