מציג עמוד 7 מתוך 720 תוצאות
עם כל הכבוד לאמצעים ליירוט טילים שכבר נמצאים בשירות או נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים - היתרון עדיין מצוי בידי הטילים התוקפים. לכן על ישראל להפנות יותר משאבים להגנה פסיבית, דהיינו למיגון האוכלוסייה. כדאי לזכור: גם היכולת להגן היטב על האוכלוסייה היא אמצעי הרתעה חשוב
פלוגה ג׳ 641 מימשה את אחריותה המקצועית במהלך קרב ההבקעה וגם אחריו, חרף נתוני פתיחה קשים מאוד. תחושת האחריות העזה שפיעמה באנשי הפלוגה היא שהובילה את לוחמיה לבצע משימות, הגם שהכוח היה מאומן פחות, מיומן פחות, מצויד פחות ופחות כשיר למשימות שהוטלו עליו
אנו חיים בתקופה שבה החשש מפני אבדות הוא השיקול העליון המכתיב את אופן הפעלת הכוחות. הדבר בלט במלחמת המפרץ ועוד יותר מכך במלחמת קוסובו. למרות זאת משקיעים הצבאות מעט מאוד משאבים במחקר ובפיתוח של אמצעי מיגון מתקדמים לחייליהם
עכשיו מותר לגלות: ב-1956, כשחיל הים סבל ממחסור חמור בכלי שיט, הוא צירף למערך המילואים שלו שמונה ספינות דיג על צוותיהן. הספינות צוידו מראש בהתקנים שאיפשרו להן לשאת אמצעי לחימה וחימוש, ובהתרעה קצרה ניתן היה לגייסן ולחמשן. במהלך השנים השתתפו ספינות דיג אלה במבצעים רבים, שאחדים מהם עדיין אינם מותרים לפרסום
הדרך היעילה ביותר לנצל את העוצמה האווירית היא להפעילה בעומק שטחו של האויב, במרחב האמנעה. כל ניסיון לשלב את המטוסים בסיוע קרוב לכוחות היבשה כרך בקשיים כה רבים, עד כי הוא מפחית מאוד מיעילותם. שום צבא -ובמיוחד צבא עני כצה"ל- אינו יכול להרשות לעצמו את הבזבוז הכרוך בהפעלה לא יעילה של אמצעי לחימה היקרים ביותר העומדים לרשותו
תְּקֵפוּת היא כלי מושגי שימושי ופשוט עבור קובעי אסטרטגיה המאפשר להם לבחון, על סמך רשימת תכנים בסיסית, שהיסודות החיוניים קיימים כולם. "אמנות המצביא" קובעת אם אסטרטגיה מועילה, אך לפני כן אפילו המצביא הטוב ביותר חייב לבחון תחילה שהיא תקפה. אם האחראים למבצעים באפגניסטאן, בעיראק או בלוב, היו מוודאים שהאסטרטגיה שלהם תקפה, ייתכן שהיה אפשר למנוע אסון
הטמעת רובוטים ביחידות החי"ר אינה דומה להטמעה של אמצעי לחימה אחרים. הסיבה: המפקדים עדיין אינם מכירים כראוי את האמצעי החדיש הזה ולכן אינם יודעים כיצד להפיק ממנו את התועלת המְ רבית
מהי הלוגיסטיקה המיטבית לדרג הלוחם: זו שמבוססת על גופי לוגיסטיקה קטנים יחסית וגמישים, שהם חלק אורגני מהעוצבות, או גופי לוגיסטיקה מרחביים עצמאיים, שהם פחות גמישים אך עתירי אמצעים ומשאבים? בצה"ל הגיעו למסקנה שהכי טוב ליהנות משני העולמות ולבנות גופי לוגיסטיקה משני הסוגים
גם אחרי שמחליטים לפתח אמצעי לחימה מסוים, יש לבחון את ההחלטה לאורך כל תקופת הפיתוח. תגובה למאמרו של ד“ר חיים רוזנברג ”הדינמיקה של פיתוח אמצעי לחימה“ )”מערכות“ 441)