מציג עמוד 7 מתוך 108 תוצאות
מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הייתה הפתעה אסטרטגית כואבת לישראל. מבחינת סוגי ההפתעות, זו הייתה "הפתעה מרוכזת", משמע – המודיעין של המותקף היה שאנן וטעה בהערכת הכוונות של יעד המודיעין, אף שהכירו היטב. באחריות ראשי המודיעין לאתגר באופן שוטף כל קונספציה, וחבל שהמלצת ועדת אגרנט להקמת גוף מקצועי ואיכותי בתוך המודיעין, אשר יעסוק בכך, התמוססה בשנים האחרונות
מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש, מעמיק ובעיקר מטריד, על סוכנות אונר"א כשחקן פוליטי פעיל / ההכנה המנטלית ועיצוב הרוח של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס לביצוע ג'האד / "אהוד ברק היה בת": הפרק החמישי בפודקסט של "מערכות" וגלי צה"ל על המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים – והפעם: מבצע "אביב נעורים" / זכויות הדת במסגרת שירותו של חייל חרדי בצה"ל ועקרון השוויון, בעקבות העתירות שהוגשו השבוע לבג"ץ בנוגע לגיוס חרדים / חשיבות הגשת דוח מבצעים מסכם. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
אמרות מלחמה מאת נפוליאון בונפרטה / ספר על ילדות בצל השואה, ועד השתתפות במלחמת העצמאות / מהות המלחמה, מטרותיה, השגת ניצחון ועוד, מאת רא"ל (מיל') חיים בר לב / פודקסט על המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין / 3 שנים למבצע ״שומר החומות״ - על ניצול תורפות ולוחמה היברידית / כיצד פועלת חטיבה במבצע? מאמר על חטיבת יפתח במבצע ״חומת מגן״
כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה
לרגל סוף השנה האזרחית קיבצנו את חמשת המאמרים הנקראים ביותר ואת שלושת הפודקסטים המושמעים ביותר בשנה האחרונה ב"מערכות". סדר הופעתם במגזין אינו על פי דירוגם בפועל. קריאה מועילה ושמיעה מהנה
40 שנים לחזבאללה: סדר העדיפויות שלו בקבלת ההחלטות, והפרגמטיזם כאבן יסוד בפונדמנטליזם / מאמר על ממלכתיות ישראלית, ממלכתיות צה"לית ומודל הפיקוד הממלכתי / מחקר חדש על הקשר בין מעמדו של הטייס בחברה הישראלית לסיסמה "הטובים לטיס" / על התפיסה ההתקפית, ושברה; התקפות נגד ומערכת שחיקה – בקרב שהתרחש לפני למעלה ממאה שנים
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
ארבעה גורמים מניעים את הלוחם להסתער בקרב למרות הסכנה העצומה הכרוכה בכך: החברים, המפקדים, אהבת המולדת והעם והאמונה. לכן לצד בניין הכוח, שבו עסוקות יחידות צה"ל במשנה תוקף מאז מלחמת לבנון השנייה, נכון להוסיף לנושאי ההכשרות פרקים בבניין רוח הלחימה
