פרק ד: הגשר האווירי בבניינו

אפקטיביות הפעלת חיל האוויר במלחמת ההתשה

יצא לאור: בז להיסטוריה

בספר מתואר תהליך פיתוחו של ה־15-F, תוך התייחסות לכל רמות המלחמה, כולל התכונות שהקנו למטוס יתרון ביחס למטוסי האויב. ל־15-F חשיבות מיוחדת לישראל, בהיותו עמוד השדרה של עוצמתה האווירית מ־1976

הסתגלות בכוח אווירי: שני עקרונות לאפקטיביות ותפקידו של הפרט

תהליך ההסתגלות בלחימה רווי אתגרים עבור צבאות, והשאלה כיצד להסתגל במלחמה דינמית ביעילות היא קריטית. ניתוח ייחודי לחילות האוויר נעדר מן הספרות המחקרית ונדרש, משום שלכוח האוויר תכונות ייחודיות שמשמעותיות ביותר לתהליך ההסתגלות

הנדסת אנוש וחוויית הפעלת משתמש מערכת בפיתוח מערכות אמל"ח צבאיות

בצה"ל מתקיימים תדיר מפגשים בין משתמשים ארעיים למערכות אמל"ח טכנולוגיות מתקדמות, ולא תמיד זמן ההכשרה מאפשר שליטה מספקת במערכת. שילוב של מומחה הנדסת האנוש יפשט את הפעלת המערכת ויביא להתייעלות

בין המערכות 32: יולי-אוגוסט 2025

בגיליון: אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים: קורי העכביש יגנו על רשת הלוגיסטיקה / האם אכן איוולת? / הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית/ מבצע "סינדור": עליונות אווירית ולוחמה תודעתית בקונפליקט הודו-פקיסטאן / עידן חדש, רטוריקה ישנה: עיון במסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש" / בין לוחמים "מחוברים" לשחיקה מתמשכת: אתגרי הפיקוד בעידן הלחימה הארוכה

צנחנים וגשרים בדרך לאודסה

הקרבות בדרך לאודסה בפברואר 2022, עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה, מראים שיש פער מובנה בין תהליך בניין הכוח להפעלתו בכלל ובתכנון משימות סער אוויר בפרט. הפער מעלה את השאלה: כיצד אפשר לבנות כוח אפקטיבי ללא הרכיב שהוא היתרון היחסי שלו?

אוויריית יבשה בצה"ל

אווירייה בצבא היבשה ומיצובה ביחס לחיל האוויר היא סוגייה המלווה צבאות רבים בעולם מאז הקמת הכוחות האוויריים הראשונים לפני מאה שנה. צה"ל נכנס אליה כעת בעוצמה

אוויריית יבשה בצה"ל

אווירייה בצבא היבשה ומיצובה ביחס לחיל האוויר היא סוגייה המלווה צבאות רבים בעולם מאז הקמת הכוחות האוויריים הראשונים לפני מאה שנה. צה"ל נכנס אליה כעת בעוצמה

"חליפה לפי מידה": חוויית השירות של חיילים וחיילות על הקשת הטרנסית בצה"ל

מחקר זה בוחן את חוויית השירות הצבאי של חיילים וחיילות על הקשת הטרנסית בצה"ל וחושף את דרכי התמודדותם בסביבה ארגונית היררכית זו. המחקר משתמש בפרדיגמה פרשנית־הבנייתית ומתבסס על ראיונות עומק עם 17 טרנסג'נדרים ששירתו בצה"ל בין השנים 2016, עת צה"ל הסדיר לראשונה את המענה לנושא, ל־2021. מהראיונות עלו שלוש תמות מרכזיות: חוויית היציאה מהארון בזמן השירות, לעיתים באופן חוזר ונשנה; הצבא כארגון מגדרי בינרי; ופרפורמנס ממוגדר בצבא. ייחודיות המחקר טמונה בהשמעת קולה של קבוצת מיעוט מודרת המצויה לרוב בשולי החברה, ובחשיפת האופן שבו המדיניות המוצהרת באה לידי ביטוי בתהליכי היטמעותם בצה"ל מנקודת מבטם של "בני הדור הראשון"