הנגנים של מארס

תורות צבאיות

"אחרי!" ולא "קדימה!"

יש מורכבות בקריאת ספרים שכתבו גנרלים נאצים, שכמה מהם היו מטובי שבמפקדים הטקטיים בהיסטוריה. אחד הבולטים שבהם הוא רומל, וספרו – חיל רגלים תוקף – על חוויותיו כמ"פ חי"ר במלחמת העולם הראשונה מלמד תובנות ולקחים שכוחם יפה גם כיום

מעבר בין בט"ש למלחמה — אתגר של זיהוי השינוי, הטמעו וביצועו

לשם? בחזרה? "מסע הרילוקיישן" של המ"פ החדש

במעלה הקריירה ממלאים קציני צה"ל תפקידים, שבמהלכם הם עוזבים את ציר ההתפתחות האורגני ויוצאים לתפקידים מחוץ ליחידה ולעולם התרבותי שאותו הם מכירים. במאמר זה מוצע מודל שיסייע לקצינים אלו לבצע את התפקידים ולחזור ליחידת המוצא שלהם חזקים ומנוסים יותר

סיקורת: הנגנים של מארס - על תיאום ותזמון למ"פ ולמג"ד

ספר זה מבוסס על תורת לחימה תקפה, על לקחי מבצעים ואימונים ועל מוסכמות אוניברסליות בתחום ההגנה. בימים אלה, שבהם חובת הקריאה והדיון מקבלת משנה תוקף, ראוי שספר זה יהיה קריאת חובה לדרגי המג"ד והמ"פ, וישמש בדיונים בקורסי הפיקוד ובתוך היחידות

המשגת התמרון כחלק מהשפה הצבאית בצה"ל

תופעת התמרון מבחינה בין רמות העימות השונות, היררכיית המבצעים, לחימה התקפית והגנתית, וצורות הלחימה השונות. בכולם אמת המידה היחידה היא כמה כוחות הושמדו לצד השני, וכמה הושמדו לכוחותינו

בית־הספר הלוחם: למידה, לקחים והכנות

בין בט"ש, אימון וקרב: גדוד שלח עובר ללחימה

מוסר הלחימה: רוח צה"ל וחטיבת "בני אור"