גופי צבא חדישים – כיצד?

תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית

"לא הורגלנו להילחם בתוך יישובים ישראלים עם טנק, והתאמנו את עצמנו תוך כדי לחימה. נדרשנו להתאים את עצמנו ללחימה בשטחים סגורים". אל"ם (מיל') יוסי תורג׳מן, ראש תורת חיל השריון בחירום במקשנ״ר מספר לריאיון ל"קול המערכות" על תפקידו של חיל השריון במערכה הנוכחית, על הלמידה המבצעית בשריון ועל סוגיית האמל"ח שמאפיינים את החיל

שינוי תפיסה: טרור דתי ולא לאומני (זמין גם בשמע)

בבלימת טרור דתי לא די במישור הצבאי הקינטי, שכן לא ניתן להתמודד עם ההטפה הדתית באמצעים רציונליים. צה״ל מכיר בקרב על התודעה כממד חשוב במערכה הצבאית עצמה, ובעידן הנוכחי לא די בהסברה מול האויב. יש לגבש אסטרטגיה שתכליתה לעצב את תפיסת המציאות של האויב בצורה שתתאים לתפיסת המציאות הנדרשת, כאשר הסברה היא רק חלק מהכלים הנדרשים לכך

תוכן העניינים

צוללות בוואדי – מדוע הופתענו מהאלימות המינית ב־7 באוקטובר?

עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית

תשעה קבין - ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות

פקודת יום

הדוקטרינה הצבאית הסורית בעידן הנשיא בשאר אסד

השינויים הדרמטיים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית של סוריה מספקים לצבא סוריה חלון הזדמנויות ייחודי לעדכן את הדוקטרינה הצבאית שלו באופן שעשוי לאתגר את הנחות העבודה הקיימות בצה"ל בנוגע לתפיסת האיום וכתוצאה מכך גם בנוגע לתפיסת ניהול המערכה בזירה הצפונית

אדמירלים עם מזל

הרומן "אינדיאנאפוליס- אפוקליפסה" מאת יונתן בן נחום (הספרייה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה) נכתב על רקע המערכה באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, אך המסר הטמון בו נכון לכל המלחמות ובכל הזמנים

חזבאללה והח'ותים ולקחים מן המלחמה בתימן

המערכה על ההגמוניה במזרח התיכון, דרך הפריזמה של הלחימה בתימן, עלולה לשאוב את ישראל פנימה, ללא רצונה. על ישראל לעקוב אחר ההתפתחויות כדי להקדים ולמגר ניסיונות של איראן ושל חזבאללה ליישם את הנלמד ברמת הגולן ובלבנון