מציג עמוד 69 מתוך 1415 תוצאות
אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח
חשיבות המאמרים היא בעצם השיח המחודש בנושא התמרון הרב־זרועי והשאיפה להכרעה, כמו גם ניתוח הסביבה האסטרטגית ויכולות האויב. עם זאת, נדרש להעמיק עוד יותר כדי לייצר ״תיאוריית ניצחון חדשה״ שלאורה ניתן יהיה לקדם את מאמצי בניין הכוח. תגובה למאמרם של אל"ם (מיל') פרופ' גבי סיבוני ואל"ם (מיל') יובל בזק, "התמרון היבשתי הרב־זרועי לנוכח אתגרי העתיד", מערכות 484 ,עמ' 3
ספר זה מבוסס על תורת לחימה תקפה, על לקחי מבצעים ואימונים ועל מוסכמות אוניברסליות בתחום ההגנה. בימים אלה, שבהם חובת הקריאה והדיון מקבלת משנה תוקף, ראוי שספר זה יהיה קריאת חובה לדרגי המג"ד והמ"פ, וישמש בדיונים בקורסי הפיקוד ובתוך היחידות
ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים
בעשר השנים האחרונות ביצע חיל הים ההודי קפיצת דרך מרשימה. החשיבות של לימוד והבנת האסטרטגיה ההודית מתחדדת לאור ההבנה כי האוקיינוס ההודי רוחשת אינטרסים משמעותיים של מעצמות שונות. בשל כך היא מהווה מעבדה בזעיר אנפין לבחינת הסדר העולמי המתפתח
יש לעשות שינוי אסטרטגי בניהול כוח האדם בצה"ל ובפיתוחו, בהתאמה לעידן החדש. תחומי העיסוק המסורתיים של אנשי הסגל צריכים להתרחב, ולכלול את כל המרכיבים הקשורים לחוויה של איש הקבע בארגון
בעשורים האחרונים תהליך בניין הכוח של חיל הים המצרי מאפשר לו לשדרג את כליו באופן חסר תקדים. השילוב בין פלטפורמות חדשות, אמצעי לחימה חדשים, הכשרה מערבית, אימונים משותפים עם כוחות בין־ לאומיים והניסיון המבצעי שנצבר בשנים אלו, יובילו את חיל הים המצרי לשינויים אסטרטגיים ואופרטיביים בתורת הלחימה שלו
רשת חלפים דינמית ורב־ממדית במערכת מתהווה בעידן הנוכחי, בו הטכנולוגיה מכתיבה את קצב ההשתנות ובתוך בעידן הנוכחי, בו הטכנולוגיה מכתיבה את קצב ההשתנות ובתוך להתבוננות ולחקירה מחודשת של תפיסות ההפעלה שגובשו בעבר, ולארגון מחדש של המבנים העכשוויים והעתידים לבוא
למעלה ממאה שנים חלפו מאז הקרב על ורדן, אך הקושי בעדכון תפיסות ותוכניות כאשר המציאות שונה ממה שהנחנו, קיים כמו אז גם כיום
האינטרסים הישראליים והסעודיים הצטלבו לא פעם במהלך השנים. כיום, על־פי פרסומים זרים, מתקיימים מגעים חשאיים בין ישראל ובין המשטר בערב־הסעודית נוכח האיומים החדשים מאיראן. בשנות ה־60 סייעו תוצאות מלחמת ששת הימים לא רק לישראל אלא גם לסעודים מול אויב משותף אחר - מצרים