מ"מיסורי" אל הכלא המצרי
על ספרו של אבי וייס "בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים", ההוצאה לאור משרד הביטחון
מציג עמוד 69 מתוך 1302 תוצאות
על ספרו של אבי וייס "בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים", ההוצאה לאור משרד הביטחון
הכותב מניח יסודות לדיון בתחום חדש, המכונה בספרות המקצועית "נשק אל-הרג" ומגדירו
המחבר מתריע על הסכנה הצפויה, לדעתו, למעשה הציוני ולעם היהודי אם לא תיערך רפורמה מעמיקה בהגות הציונית, שהיא המצפן של התנועה כולה
עיון בלקט המאמרים והספרים שפירסמה "מערכות" לאורך השנים מלמד כמה גדול המשקל שמעניק צה"ל לנושא הכתיבה והעיון כאמצעי למיצוי הידע האישי והניסיון הרב המצטבר בידי מפקדיו
אין זו שאלה האם עלינו להתגונן. לכל היהודים בארץ ובגולה אין ברירה. והבעיה היא גם עתה לא האם להילחם, אלא כיצד להילחם ולנצח
יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק
אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו
אם יכירו המוסדות האחראים בדחיפות הבעיה, עוד ניתן בידנו כיום לעצב מחדש את דמותו ואת אופיו של הנוער העובר דרך בית הספר התיכון ולהופכו לנושא בעול בהקמת האומה. ויש להזדרז בביצוע - השעה דוחקת
ידוע הדבר שהמעשה הצבאי הנכון ומרחיק הראות הוא להכין את הניצחון מבעוד ימי שלום, אבל הרי ימי שלום יש שהם מביאים ירידה גם בחריפותה ובבהירותה של המחשבה הצבאית
שאיפת מודיעין השדה היא "לדעת את האויב כפי שאנו יודעים את כוחותינו" - ססמה שיש לשננה ללא הרף ולתרגלה הלכה למעשה! משרד המודיעין ילקה בחוסר יעילות בהשגת מטרה זו