"תקשורת המונים" בעימות המוגבל
התקשורת הפכה לאחד מממדיו המרכזיים של שדה הקרב - המיוחד בעימות מוגבל. צבא שמזניח את הממד הזה יובס במערכה, גם אם יעלה בידיו לסיים את כל העימותים בשטח בניצחונות מוחצים
מציג עמוד 67 מתוך 984 תוצאות
התקשורת הפכה לאחד מממדיו המרכזיים של שדה הקרב - המיוחד בעימות מוגבל. צבא שמזניח את הממד הזה יובס במערכה, גם אם יעלה בידיו לסיים את כל העימותים בשטח בניצחונות מוחצים
הניסיון לעצב דוקטורינה שתתאים לכלל חילות האוויר בעולם מוטעה מיסודו. לכל כוח אווירי ישנן משימות המיוחדות לו, הנובעות מהראייה האסטרטגית של המדינה המפעילה אותו. לפיכך אין לפסול שימוש בכוח אווירי במשימות של סיוע אווירי קרוב. למשל, גודלו העצום של חיל האוויר האמריקני, תקציבי הענק העומדים לרשותו לאימון ולפיתוח וכן המגוון הרחב של המטוסים שבשירותו מאפשרים לו לפעול במשימות של סיוע אווירי קרוב ללא כל פגיעה במשימות אסטרטגיות. תגובה למאמרו של תא"ל (מיל) שלמה שש, "השתתפות מטוסי הקרב בקרב היבשתי הקרוב" (מערכות 379-378, ספטמבר 2001)
"אנחנו מתמודדים עם שני צבאות טרור, חזבאללה וחמאס, ארגונים סמי־צבאיים לומדים, ותחרות הלמידה איתם קשה מאוד. החוכמה היא לא רק ללמוד אלא גם להשתנות“. תא“ל (מיל') גיא חזות, ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, בריאיון על למידה מתמדת תוך כדי לחימה.
מלחמת יום הכיפורים הוכיחה על דרך השלילה את הטענה שרוח מנצחת ומקצועיות קובעות את המחיר. מלחמת עזה 2023 בראשיתה מוכיחה לחוב ולשלילה את אותה הטענה. שילוב נכון בין פיתוח רוח לחימה גבוהה, המבוססת על ערכי לחימה כדבקות במשימה, יוזמה והתקפיות, חתירה למגע ורעות ובין פיתוח המקצועיות של המפקדים והלוחמים – חיוני לתהליכי בניין הכוח של צה"ל
החודשיים הראשונים למלחמה מראים שאין פתרונות קסם בלחימה. ואין להסתמך על האויב שימלא את חלקו כפי שנכתב בסעיף אויב בפקודת המבצע. לכן אין תחליף לאימון סדיר ותדיר של כלל המסגרות הלוחמות, לבניין כוח עם יתירות מסוימת ולפעולה על פי תו"ל.
לפני המלחמה עם אוקראינה התאמן הצבא הרוסי למלחמה נגד אויב מוסכמי, ובה בעת ניסה ליישם לקחים שנלמדו במלחמות מקומיות. ב־24 בפברואר 2022 הוא פעל באופן שונה מאימוניו ומהכנת הכוחות. תהליך בניין הכוח הרוסי יצר כוח שיודע לפעול רק בשני תרחישים בינריים, ולכן חוסר הגמישות בבניין הכוח הוביל יחד עם סיבות נוספות הקשורות בהפעלת הכוח לתוצאות לא טובות בתחילת המלחמה
לאחר שלושה חודשי לחימה באוקראינה נראה שהרוסים נערכים מחדש. סביר להניח שאם יארגנו את כוחותיהם מחדש – תשתנה תמונת הקרב, אולם את מטרותיה הראשוניות בלחימה רוסיה כנראה כבר לא תשיג, לפחות לא במחיר ובזמן שצפו. חלק לא מבוטל מכך הוא בשל הכישלון הלוגיסטי בתחילתה של המערכה
המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.
אחת המסקנות המרכזיות ממלחמת רוסיה–אוקראינה, בדומה ללקחי מלחמת נגורנו קרבאך ותקיפות הח'ותים בתימן, היא חשיבות מערך ההגנ"א ויכולתו לשנות את אופי הלחימה. ישראל צריכה להשתמש בבסיס המידע שנצבר מאוקראינה, על כל מגבלותיו, ולהתאים את מערכי ההגנ"א ומערכי התקיפה מנגד כדי לשפר את מוכנותה לעימות עתידי
תפיסת הפו"ש בצבא הסובייטי, ולאחריו בצבא הרוסי, שונה מזו הנהוגה בצבא המערבי. הצבא הרוסי רואה חשיבות רבה בפיקוד קשיח, מדעי באופיו ברמה הטקטית, ובצמצום מרחב העצמאות של המפקד ככל שדרג הפיקוד שלו נמוך יותר. בעשרות השנים האחרונות מנסה צה"ל להטמיע תפיסות פיקוד מערביות. בחינת המקומות שבהם תפיסות מזרחיות עשויות להשתלב בתוך התפיסה הצה"לית עשויה להועיל