מציג עמוד 67 מתוך 814 תוצאות
ספר חדש יצא לאור – עידן האש מאת דן שיאון / על האסטרטגיה החדשה-ישנה ללחימה בטרור, מאת נשיא ארצות הברית החדש-ישן דונלד טראמפ / מאמר על חשיבות הטיפול במשפחות של פדויי שבי עם חזרת יקיריהם ויקירותיהן / יום השפה העברית – המילים הלועזיות הבולטות בצה"ל שאיש לא מתכוון לעברת / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 9 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי
מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה / ספר חדש יצא לאור: אבי היחידה – היווצרותה של דמות המפקד בצה"ל, מאת ד"ר שגיא טורגן / מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') יובל לאטי וע"צ ד"ר שני אלמוג על מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / בעקבות הפסקת האש הרשמית שהכריזה PKK לאחר 40 שנים – מאמר מלפני כמה שנים שניתח את שאיפות הכורדים לעצמאות, והשפעתן על ישראל ועל מדינות האזור / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"
ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק השני מאת פרופ' אורי בר יוסף / שוב אמל"ח בסמוך לבית ספר ולבית חולים עם הכתובת של אונר"א – חזרה למאמר על סוכנות שלא נותנת דין וחשבון מיום הקמתה / פרידה מההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג בתאונה טרגית בסוף השבוע האחרון / איך התמודדו בימי קדם עם פרצת אבטחה במשואה, ואיך מכתב עתיד שופך אור על השימוש במשואות / לכבוד יום העצמאות – פרק מתוך הספר צבא וביטחון שכתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
מלחמת “חרבות ברזל” בחנה לראשונה את יכולתו של מערך המילואים לעמוד במבחן של לחימה מתמשכת. ניתוח של ארבע חטיבות חושף דפוסי שחיקה במספר המתייצבים לצד פתרונות שעלו מן השטח. יישומן של כמה המלצות מעשיות יבטיח שבעימותים עתידיים ימשיך המערך לשמש עמוד השדרה של כוח הלחימה בצה”ל
בבית ספר לטיסה מלמדים לטוס, בבית הספר להנדסת מכונות מלמדים לבנות ולתחזק מכונות. האם בבית הספר לביטחון לאומי מלמדים לעשות ביטחון לאומי?
סמלים נולדים וגדלים מתוך הקרקע הפורייה של הרגשת בני אדם. אם עולמו של האדם בעל משמעות רוחנית הוא בעיניו, ואם כל יחסו לעולם שסביבו נקבע על־ידי תוכנה החי של משמעות זו, אז ורק אז מתגבשת משמעות זו ומתגלה בסמלים
מקלטים - גם אלה הצבועים בצבעים שמחים - הם סוג של פצע בנוף. הם מזכרת תמידית ליכולת האנושית להישמע להוראות. נראה כי אפשר בהחלט ללמוד הרבה על ההיסטוריה של האנושות ממצבים שבהם אנשים נדרשו להישאר במקום מוגן, ולא לצאת החוצה
במקום לחפש להחליף מג"דים במילואים במג"די מנמ"ש, עדיף להשקיע מאמצים בפרקטיקות לשמור ולפתח את רכיב המומחיות הצבאית כחלק מהמקצוענות הצבאית, כדי לא לאבד את תרומת ההון האנושי של המג"דים ומפקדים בכירים אחרים ממערך המילואים
