מציג עמוד 67 מתוך 1510 תוצאות
כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה
צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל
שער האריות הוא ספר מלא השראה, מרתק ומרגש בעת ובעונה אחת. הספר מביא לקוראים גילויים אמיתיים של אומץ לב תחת אש ומתאר מסע אל המהות האמיתית של מלחמה למען עם.
"חשוב להמשיך ולטפח את הייעוץ המשפטי השוטף עם אותם גורמי ההחלטות גם בתוך הצבא וגם מול הדרג המדיני, כי בסופו של דבר אם הדרג המדיני משתף, משלב ויש שיח שוטף לגבי 'זה מה שאני רוצה להשיג', בוא נראה מה הדין הבין־לאומי אומר, בוא נחשוב ביחד איך מוצאים את הפתרון שבסופו של דבר יאפשר לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך שעולה בדיני המלחמה – אתה יכול להגיע למצב שבו אתה מוצא את הפתרונות במסגרת הדין ויותר קל להגן לא רק פנימית אלא גם מבחינה בין־לאומית ומדינית". אל"ם (מיל') נועם נוימן, ראש אשכול דיני מלחמה במשרד המשפטים ולשעבר איש הפרקליטות הצבאית שעסק בתחום הזה, בריאיון ל"קול מערכות" על לוחמת המשפט ועל ההשפעה בפועל בשטח
ב־200 השנים האחרונות התרחשו כ־141 עימותים שבכל אחד מהם נהרגו לפחות 500 אנשים הקשורים ללחימה. מספר זה ומשך הזמן הארוך מאפשרים לנו להסיק מסקנות ראשוניות על טבע המלחמה בעת המודרנית. חוסר ההלימה בין התכנון האסטרטגי בצה"ל ל"חרבות ברזל" והאופטימיות של תכנון זה צריכים להעלות שאלות, שנכון שיובילו לשינוי באופן שבו הוא נערך, בעומקו ובמידת מושפעותו – בדרישות מקבלי החלטות בכירים
אחד התהליכים הבולטים בחברה הישראלית בעשורים האחרונים הוא עלייה בגיוס משרתי חובה המשתייכים למערכת הדתית, כלומר המחנה החרדי והמחנה הציוני־דתי. כמה מהמתגייסים נישאו עוד לפני תחילת שירותם, בעוד אחרים נישאו במהלכו. המחקר הנוכחי עסק במתח בין מערכות תובעניות (מבנים חברתיים), לפעלנות בקרב בנות זוג הנשואות לחיילים דתיים קרביים בשירות חובה. תיאוריות סוציולוגיות שונות עוסקות לא מעט בסוגיה מרכזית: עד כמה אפשר להבין את מה שקורה בחברה כתוצר של פעלנות (agency) – פעולת הפרט, יכולת פעולה והשפעה או כתוצר של מבנה (מוסדות ותהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים). בהתייחס לספרות העוסקת במבנה־פעלנות, מעוגן המחקר בספרות העוסקת בהשפעתם של המערכות התובעניות ושל הפעלנות על בנות הזוג.
האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.
"לא בטוח שבסוף, בשורה התחתונה, שהחברה הישראלית רוצה שחרדים יתגייסו. האם היא מבינה לעומק מה יהיה המחיר לגיוס של חרדים, מה זה יעשה לצבא, לחברה? כשאנחנו פותחים את הדלת – היא פתוחה לשני הכיוונים". פרופ' אלישבע רוסמן סגנית ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בכירה במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים בריאיון ל"קול המערכות" בנוגע לשאלה מהם התהליכים שהביאו את החרדים לצאת ממעגל שירות החובה. הריאיון מגיע על רקע המאמר "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל?" שהתפרסם ב"מערכות", ונוגע בהשלכות של גיוס ואי גיוס חרדים לצה"ל
מבצע "חומת מגן" (2002) נחרט בתודעה הציבורית כאחד המוצלחים בתולדות צה"ל, שהביא לשקט ארוך טווח בערי הגדה. עם זאת, כמלחמה יזומה קדמה להוצאתו לפועל תקופת המתנה ממושכת על רקע תפיסה דומיננטית שמשלה בכיפה בשנות ה־90 של המאה ה־20 בואכה שנות האלפיים, כי החברה הישראלית אינה מוכנה כבעבר להקרבה. מטרתו של מאמר זה להצביע על הרתיעה מנפגעים ששררה בקרב בכירי הדרג המדיני והצבאי, והייתה שיקול משמעותי על עיתוי היציאה למבצע, כשנה וחצי לאחר תחילת אירועי "גאות ושפל". גם לאחר הפיגוע במלון "פארק" במרס 2002, שסיפק את ההצדקה הדרושה – לתפיסתם של מקבלי ההחלטות – ליציאה למבצע, הרצון לצמצם מנפגעים מחשש לירידה בתמיכה הציבורית למבצע, השפיע גם על אופן ניהולו