מי צריך טנקים?
האם צוות קרב יבשתי יכול להסתדר ללא טנקים? מכיוון שאני לא יודע כמה טנקים יש בצה"ל, נותר לקוות שיש מספיק ויותר, מכיוון שבלי טנקים נתקשה להילחם במתארים הצפויים לצה"ל בשטחים הבנויים בדרום ובצפון
מציג עמוד 67 מתוך 712 תוצאות
האם צוות קרב יבשתי יכול להסתדר ללא טנקים? מכיוון שאני לא יודע כמה טנקים יש בצה"ל, נותר לקוות שיש מספיק ויותר, מכיוון שבלי טנקים נתקשה להילחם במתארים הצפויים לצה"ל בשטחים הבנויים בדרום ובצפון
ספר על קרבות השריון של מלחמת העולם השנייה שניתן ללמוד ממנו גם על המלחמה כיום. לחובבי הסוגה ולרוצים ללמוד על סיבות להצלחות ולכישלונות בשדה הקרב, ועל לימוד נכון ועל הסקת מסקנות שגויה
ספר על האדם בקרב. אמנם ממלחמה רחוקה בזמן ובמרחק, אבל דומה בגובה החול והבוץ. מומלץ לחובבי הסוגה, ולמעוניינים לקרוא עוד על לחימה נגד אויב נחות אבל נחוש, עיקש ובעל ידע ויכולת לנצל את השטח ואת האוכלוסייה
לכבוד יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל - מאמר על נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל / פודקאסט - מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר אותה למרכז הביטחון הישראלי? / תובנות משדה הקרב בין מלחמת העולם השנייה ו"חרבות ברזל" ולמה, לפעמים, דווקא מי שלא יורה הכי צריך את המפקד ליד / שנה להפיכה בסוריה - על הצלחת המערכה של המורדים בהקשרי רוח הלחימה וההשלכות לישראל / 43 שנים למותו של חיים לסקוב
בעקבות קפיצות מדרגה שחלו בעשור האחרון, טכנולוגיות בתחום הביולוגיה הסינתטית מציפות אפשרויות לפתרון בעיות רבות שנים בתחומי הרפואה, המזון ועוד. האם יש פוטנציאל ליצור הזדמנויות עבור מערכת הביטחון?
צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
פעילות צי הרכש[1] לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי של הקמת המדינה. בהפעלת הצי היו אמנם כשלים, אך באופן כללי ניתן לומר ש"סיפק את הסחורה", תרתי משמע. יש לקוות שמפעל הרכש בכלל, ופעילות צי הרכש במסגרתו בפרט, יזכו ליותר הכרה מצד הציבור הרחב, שכן במידה רבה ישראל שרדה בזכותם, ולבסוף ניצחה במלחמת העצמאות. סא"ל (בדימוס) יהודה בן־צור היה מוותיקי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), ליווה ספינות מעפילים וספינות רכש, היה מ"מ ג'יפים בגדוד ה־9 של חטיבת הנגב בפלמ"ח ולימים מפקד בכיר בחיל הים. במשך שנים רבות חקר את מפעלי ההעפלה והרכש. מחקריו מפורסמים באתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש באינטרנט. בנו צבי בן־צור - הוובמסטר והעורך הראשי של האתר - כתב את המאמר הזה על סמך מחקריו של אביו.
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה