בחינת הצורך בייצור חנ"מ כחול לבן בראי מלחמות העבר בעולם

הלקח ההיסטורי בנוגע להבדלים בניהול ייצור חנ''מ בין המדינות המפותחות ובין המצב בברית־המועצות בתקופה של שנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה שעברה, ממחיש כי המצב של תלות בחנ''מ זר מסוכן מבחינה אסטרטגית. על מקבלי ההחלטות לקבל אחריות לשינוי המצב, ולהחזיר את יכולת הייצור המקומית של החנ''מ

המסע היפני לעבר אמצעי לחימה מתקדמים

מטוס חמקן, נשק שגא־קולי, סונאר לעומקים משתנים, רכבים אמפיביים ועסקאות במיליארדים עם מדינות שכנות - יפן כבר מזמן לא דוגלת בפציפיזם ומנסה למצב עצמה כמעצמה צבאית מבחינה טכנולוגית *מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020 , המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון

איום "מנהרות התודעה"

חוסר העיסוק ברוח הלחימה ובמוסריותה מהווים איום ממשי על יכולתו של צה"ל לנצח. ההיסטוריה לימדה אותנו שסד"כ גדול ואיכות האמל"ח אינם ערובה לניצחון כאשר אליהם לא מתלווה רוח לחימה. לאור זאת מוטלת החובה על מפקדי צה"ל במערך הלוחם ובמערך תומך הלחימה לעסוק בנושאים אלו באופן סדור ובצורה שוטפת

לשון מלחמה

לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .

'קרבות בכף היד: סן וית

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

הקשר בין חייל ומפקדו, בין אדם לארצו

שיח מפקדים: לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מובא קטע ממכתבו של אלוף מוסה פלד, מפקד גיסות שריון, לרמטכ"ל ה־ 10 רא"ל מוטה גור בנובמבר 1978

עשרים שנים ליציאה מלבנון - ספר מופת טקטי להבנת רצועת הביטחון

הספר "מלחמה ללא אות" של משה (צ'יקו) תמיר הוא חובה למפקד הישראלי, שבו ילמד על חשיבה צבאית תחבולנית, והתמודדות עם אתגרים שונים לרבות אירועים בעלי פוטנציאל משברי

הסכנה בהגבלה של פיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית לצרכים צבאיים

עם החששות המבוססים והלא מבוססים מהפוטנציאל העתידי של מערכות הנשק האוטונומיות מבוססות הבינה המלאכותית והאופנה הרווחת בחלק מהמדינות והתעשיות להתרחק מתחום זה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות "הג'נטלמן של המזרח־התיכון"

במת מערכות לאופיו של החייל המקצועי הישראלי האומנם פס צבא הרגלים המודרני האחרון

חיים ויצמן – נשיא ראשון בישראל