ספר דיגיטלי: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב

ברוב המלחמות של המאה ה–20 היתה הארטילריה הכלי העיקרי שפגע באויב ואפשר את תמרון הכוחות המסתייעים בה. מפקד אמריקני בכיר במלחמת קוריאה סיכם זאת כדלהלן: "הארטילריה (שלנו) היתה ועודנה הקוטל הגדול של הקומוניסטים. היא עודנה המצילה הגדולה של חיילים אמריקנים ושל בעלי בריתם. יש קשר ישיר בין עירומי הפגזים בנקודות מילוי התחמושת לבין עירומי הגוויות בנקודות איסוף החללים (שלנו). ככל שהראשונים גדולים יותר, האחרונים קטנים יותר ולהיפך". ב–1911 הוטלו הפצצות הראשונות ממטוס על כוח אויב ובמלחמת העולם השנייה הפכו מטוסים לכלי מרכזי להנחתת אש מסייעת. "כל כוח צבאי הנאלץ להלחם, אפילו כשהוא מצויד בכלי הנשק המתקדמים ביותר, נגד אויב שבידיו שליטה מוחלטת באויר, נלחם כמו לוחם פרימיטיבי נגד כוחות אירופאים בני ימינו..." כך כתב מפקד גרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה לאחר שחווה את עוצמת הכוח האוירי הבריטי והאמריקני. הספר מתאר את התפתחות הטקטיקה של שימוש באש מסייעת משחר ההסטוריה ועד ימינו על רקע השכלולים הטכנולוגיים ממכונות להטלת חצים ואבנים ועד רקטות וטילים מדויקים הנורים מהאויר ומהקרקע. הוא מציג דרכים שונות שנוסו להתאים את הפעלת האש לצרכי הכוחות היבשתיים המתמרנים בקרבות התקפיים ובקרבות הגנתיים, במלחמות גבוהות עצימות ובמלחמות נמוגות עצימות. המחקר אינו ממוקד בטכנולוגיה ואינו הסטורי גרידא ־ מטרתו להציג לקחים מהניסיון ההסטורי אשר יהוו שיקולים בתכנון ובהפעלת האש בקרבות העתיד. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".

היורדים לקרב

הכנותיה הצבאיות של מצרים

שאלת התגוננותה של מצרים בפני התקפת אויב הפכה, נוכח המצב הבין לאומי, בעיה מרכזית, המעסיקה כיום את האומה המצרית ואת ממשלתה

מבצעים במהירות המחשבה

האתגר המרכזי של צבא הוא הצורך ליצור בזמן המתאים מענה מבצעי, שיכול להתמודד בהצלחה מול אויב ומול סביב המשנים את עצמם בתכיפות גבוהה ובמהירות מסחררת

בעד הכונת: מבעיות ההגנה־נגד־מטוסים בעזרת תותחים

האתגרים של מערך ההגנה בשטח

"אנחנו מזהים רחפני אויב רבים, וצריך להיות מוכנים לקבל אותם. באחד האירועים רחפן אויב הטיל עלינו חימוש. הכוחות לא הסתכלו למעלה, לא היו מוכנים לזה, והוא הצליח להגיע ממש מעל הכוחות שלנו". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על אחד האתגרים של ההגנה בזמן המלחמה בעזה. בריאיון ל"קול המערכות" מדבר אל"ם סימסולו על הגנה במבצעי לחימה שונים, ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב

מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה

בעשורים האחרונים לבשה דרך הלחימה הלאומית של ישראל דפוס "פוסט־הרואי", המקנה חשיבות יתרה להימנעות מאבדות ולקיחת סיכונים על־ידי מפקדים בכירים וקברניטים. בעוד עיקר הספרות בנושא עוסק בקבלת החלטות ברמה הבכירה, מאמר זה מציג תהליך זה מתוך לימוד ההתנסות היום־יומית של לוחמים ומפקדים שעסקו בלוחמת מנהרות ברצועת עזה. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם אנשי מילואים מחיל ההנדסה הקרבית של כוחות היבשה של צה"ל שפעלו במסגרת אוגדה עזה בשנים 2002–2014. כולם פעלו במספר תצורות של יחידות ייעודיות, שמטרתן לזהות מנהרות אויב ולהוציאן מכלל שימוש. ניתוח הראיונות העלה ארבעה ממדי תוכן מרכזיים: פעולה מבצעית במנהרות כחוויה; מיונים והתמיינות של כוח האדם; צבירת ניסיון; גבורה וסכנה. ממדי תוכן אלה השתנו בהתאם לתקופות שונות שאפיינו את הלחימה נגד איום המנהרות ואת תפיסת הלחימה נגדו. אנו מציעים מודל אנליטי שמארגן תמות אלה לפי ארבעה דגמים שונים של התארגנות כוחות צה"ל לפעולה במנהרות. הניתוח שאנו מציעים מאפשר להסביר את התפתחותם של דפוסי ארגון אלה על־ידי העדפתה של ישראל להילחם באופן פוסט־הרואי. עם זאת, הניתוח מראה כי פעולה פוסט־הרואית היא תוצר של חוויות, ניסיון ותפיסת שדה הקרב על־ידי לוחמים הפועלים בו. נקודת מבט כזו מאפשרת להבין את מאפייני הפעולה בתווך התת־קרקעי, ובכלל זה את המנהיגות הקרבית, את לכידות היחידה ואת הפעולה המבצעית בצל המתח שיש בין אלתור, פתרון טכנולוגי־בירוקרטי ובעיות מבצעיות ומעשיות. במהלך השנים האחרונות התמקדו עיקר ההשקעות של צה"ל בבניין הכוח בתחום הטכנולוגי, ואילו ההקשרים החברתיים והיחידתיים של לחימה נעשו משניים. במאמר זה אנו מצביעים על יתרונה של גישה אתנוגרפית להבנת תחום חיוני זה לעוצמת הלחימה הכוללת של צה"ל. ניתן להראות כי תפיסה הרואית יכולה להשתנות לתפיסה פוסט־הרואית, ולהשתנות פעם נוספת בחזרה לתפיסה הרואית. כל זאת, תוך כדי חוויותיהם וניסיונם המעשי של לוחמים בשדה הקרב. מודעוּת לתהליך כזה היא חיונית להבנת עוצמת הלחימה של צה"ל במקרה של מלחמה גדולה נוספת.

עצמת-אויר במלחמה

רוח הלחימה של המיליציות הסוריות, אתגרי לוגיסטיקה – ומה לנו ולהודו ופקיסטאן?

"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי". בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות

מערך ההגנה האווירית - מכוח טקטי למערך אסטרטגי לאומי

מאחורי ההישגים חסרי התקדים של יירוט טילי אויב עומד שינוי אסטרטגי שעבר מערך ההגנה האווירית ב-2011 .המאמר מסביר את מהות השינוי ודן בתמורות הנוספות שיתחוללו במערך הזה עד 2020