מציג עמוד 66 מתוך 925 תוצאות
ספר חדש יצא לאור - נצראללה: אגדות לא מתות (?) מאת תא״ל ש׳ וד״ר ק' / מאמר חדש מאת פרופ' דיוויץ בץ ופרופ' מ.ל.ר סמית' על נשקים חכמים והנחות יסוד מטומטמות / מאמר מאת רס"ן ד' על לוחמה ממונפת בינה מלאכותית / נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה / 120 שנים לתום מלחמת רוסיה-יפן
צה"ל מצפה מכל יחידותיו ואנשיו לחתור לניצחון. המשמעות ברמת הלוחם וברמות הפיקוד הזוטרות ברורה – חתירה למגע עם האויב כדי להשמידו. בעוד תפקידו של הלוחם להילחם, תפקידו של המפקד לפקד. רצוי להגדיר כי במצבים כאוטיים, מה שמצופה ממפקדים בדרגים בכירים אינו רק חתירה למגע אלא גם, ולעיתים בעיקר, "חתירה לפיקוד"
בעוד ימים ספורים יציינו בעולם שנתיים ל־7 באוקטובר ולמלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיו – ושינתה סדרי עולם בכל הזירות שישראל ניצבה מולן. אנו מאמינים כי התבוננות לאחור מאפשרת בחינה מעמיקה של תהליכי קבלת ההחלטות, דפוסי הלחימה והשלכותיהם על החברה הישראלית והמערכת הצבאית. לפניכם שבעת הגיליונות שהתפרסמו ב"מערכות" במהלך המלחמה, עד כה, המשלבים ניתוחים ביקורתיים ועדכניים, מחקר עיוני עם ניסיון שטח ועוד, כדי להעמיק את ההבנה האסטרטגית והחברתית של האירועים
בעקבות 7 באוקטובר עלה נושא הגנת היישובים לכותרות. בתחום נערכו שינויים מבורכים, בעיקר בתחום איוש, ציוד ואימון מחלקות ההגנה ותשתיות ההגנה הגנריות מול חדירת מחבלים. לדעתנו יש להוסיף, מול תרחיש שבו כוח אויב חדר את קו ההגנה הראשון על הגדר, קו הגנה שני פנימי. אליו אפשר יהיה לרכז את התושבים בעת הצורך ולהגן עליהם באפקטיביות
על מערכת הביטחון הישראלית נגזר להיערך להתמודדות חוזרת מול איראן, בכפוף למגבלות תקציביות ובסד זמנים הדוק. ההתמודדות תתבסס על התפיסה הבן־גוריונית שבבסיסה האיכות, ולדאבון הלב לא תוכל להישען על מוצרים "טובים דיים" ותידרש לנועזות מבצעית וטכנולוגית, ולטיפוח יכולות חדשניות ומקוריות. נוסף על כך, מתבקשים שינויים שיבטיחו סבבי פיתוח קצרים, מלווים בנכונות לשאת כישלונות
ספר חדש יצא לאור! לא על הכטמ"ם לבדו: מלחמת נגורנו־קרבך השנייה מאת עדו הכט / השפעת נגמ"ש הלחימה על החי"ר, הצורך בחי"ר עבור השריון וחשיבות אבטחת כוח הטנקים / מאמר קצר שטוען שכדי לנצח במלחמות, לא די רק לשלוח חיילים / על למידה מבצעית לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית / עוד על משחקי מלחמה, קבלת החלטות ומה זה בכלל במ"י
ספר חשוב, שעקרונותיו והתובנות שהוא מעלה ראוי שיילמדו גם בצה"ל וייושמו במלחמה הנוכחית, ובעיקר, מאחר שלעולם נחיה על החרב, במלחמה המתמשכת המתממשת ולאחריה במערכה שבין המלחמות – שם תוכשר הקרקע למלחמה הבאה
התרגילים בצה"ל כמעט אינם מתרגלים הגנה, וכמובן שכמעט לא טיהור מרחב, מכיוון שהם לרוב "משעממים" ודורשים המון זמן, שאינו נמצא בשפע בלבנות האימון. את צורות הקרב בואו נשאיר כפי שהן, ונשקיע יותר בללמד את המפקדים את הקיים ולא להוסיף עליו
ספר שעוסק במלחמת נגורנו קרבאך השנייה (2020) - המלחמה הראשונה שבה הופעלו כטמ”מים תוקפים בעצימות גבוהה במסגרת מלחמה עצימה בין צבאות מדינתיים
בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, פתחה ישראל במלחמה ברצועת עזה וגייסה עשרות אלפי חיילי מילואים לשירות ממושך. היקף גיוס כזה חייב גיבוש מענה ומעטפת תומכת, אשר סופקו חלקית, בעיקר לנוכח התמשכות הלחימה. את חיילי המילואים עוטפים מעגלי חיים המשפיעים על המוטיווציה שלהם לשרת, והמעטפת התומכת בהם אינה בגדר "תגמול" גרידא, אלא פיצוי על המחירים שהם נדרשים לשלם בעצם שירותם. חוק המילואים (2008) מסדיר לראשונה את מרכיבי התגמול וההוקרה לחיילי המילואים וכן את תנאי הפיצוי השכרי והתגמול. למרות הגידול שחל בהיקף התגמולים במהלך השנים בעקבות החוק, יש כשל עמוק בחוק במתכונתו הנוכחית. במאמר זה אטען כי ישראל אינה אוחזת בתפיסה סדורה של מעטפת התמיכה בחיילי המילואים ובני משפחותיהם בזמן שגרה וחירום ואינה מגדירה לה מודל פעולה מתוקצב, בשל הלקונה בחוק המילואים. במסגרת המאמר אציע מודל לגיבוש המעטפת והתגמולים למשרתי המילואים, המבוסס על "סל שירותי הבריאות"