מציג עמוד 65 מתוך 1507 תוצאות
לאחר אירוע משברי ארגונים כמו סוכנויות מודיעין וגופים צבאיים לא רק יתאוששו מהמצב, אלא אף יוכלו להשתנות לטובה ולעבור התמרה בעקבותיו. אולם צמיחה זו אינה אוטומטית, ואף קיימת סכנה שהארגון יחזור לדפוסי הפעילות המוכרים לו טרם המשבר. נדרש חזון ומחויבות מנהיגותית לשינוי כדי להוביל לפיתוח תרבות ארגונית אשר תומכת בצורכי ההשתנות של הארגון ושל הפרטים החברים בו
המדור עוסק הפעם בעניינים פחות זוהרים בחיי הצבא, אך לא פחות חשובים: פריטי לבוש אחדים של החיילים, ופרטים נוספים הקשורים בחיל הלוגיסטיקה. זהו חיל בעלמדרוג נמוך יחסית, אולם בלעדיו הצבא איננו יכול להתקיים. בהקשר זה זכורה אמרתו המפורסמת של נפוליאון - ”הצבא צועד על קיבתו”.
האבדות הכבדות של צה"ל בקרבות של מלחמת יום הכיפורים נבעו - כך נטען בספרי זיכרונות של מפקדים - ממחסור במודיעין ובעיקר ממחסור בתצלומי אוויר. אולם די היה בהיכרות המוקדמת של המפקדים עם השטח ועם תו"ל האויב כדי לדעת בקירוב רב מה מצפה להם
ישנן סיבות היסטוריות רבות לפיצול האתני העצום בבלקן לעומת ההומוגניות האתנית במערב אירופה, אולם הפיצול האתני הזה לא חייב היה להסתיים במרחץ הדמים של שלהי המאה ה-20. תחת טיטו הלכו והתמזגו העמים השונים ביוגוסלביה- בין היתר באמצעות נישואי תערובת. תהליך זה ,שנזקק לזמן נוסך ,נקטע בבת אחת בעקבות קריסתה של ברית המועצות
מערכת להצתת דלק נוזלי על מימי התעלה, שזכתה לשם הקוד "אור יקרות", אמורה הייתה למנוע מכוחות מצריים לצלוח את התעלה. אולם חיל ההנדסה ופיקוד דרום לא התלהבו מהמערכת, וכתוצאה מכך הוצבו רק שני מתקנים כאלה- וגם אלה הוזנחו עד כי היו בלתי שמישים ערב מלחמת יום הכיפורים
בתרגילים נהנים מפקדי צה"ל מליווי צמוד של קציני בטיחות המאתרים מראש כשלים בטיחותיים במתווה התרגיל. אולם קציני הבטיחות האלה אינם מלווים את המפקדים בעת קרב. התוצאה: בעת לחימה גדל שיעור הנפגעים מתאונות. הפתרון הוא לעבור מגישה של בטיחות באימונים לגישה של ניהול סיכונים מבצעי
רב צבאי יכול וצריך למלא תפקידים חיוניים בגדודים הרבה מעבר לטיפול בצורכי הדת של החיילים שומרי המצוות. אולם הרבנים ברמת הגדוד הם אנשי מילואים, וכך קורה שלרשות הגדודים הסדירים לא עומדים רבנים שמעורים בחיי היום-יום שלהם. זו תקלה שדורשת תיקון
מאמרה של לירז מרגלית ”מדוע הפצצות השכנוע אינן משכנעות“ )מערכות 420-421 ,ספטמבר 2008 )מבקש לעשות שימוש ב“תיאוריית הערך“ כדי להסביר מדוע כשלו ניסיונותינו להשפיע על מקבלי ההחלטות בחזבאללה באמצעות הפעלת הכוח האווירי. אולם בתיאוריית הערך שעליה מסתמכת הכותבת אין כדי להסביר ולו היבט אחד של הסוגיה החשובה והמורכבת הזאת
מלחמת רוסיה–אוקראינה עוד רחוקה מסיום, אולם כבר עתה ניכר כי חלק מהתובנות במלחמה זו רלוונטיות עבור כוחות הרפואה של צה"ל. יש להשקיע בפיתוח תו"ל, אמצעים וטכניקות רלוונטיות לתמרון קרקעי ארוך ולהתאמן בהן, כחלק מהכנה למלחמה עם אתגרים שנכונו לנו בעימותים עתידיים בעלי מאפיינים דומים
רוב המסתננים הערבים בין שלהי מלחמת השחרור למבצע קדש חדרו למדינת ישראל כדי להתיישב מחדש באזורים שמהם נמלטו או למטרות כלכליות - שוד, גניבה והברחות. אולם אף שהפעולות האלימות ממניעים לאומיים היו מיעוט, הן הטביעו את חותמן על התקופה כולה. לרוב הישראלים שחיו באותה עת זכורות השנים האלה כ"תקופת הפדארין" - המסתננים שחדרו למטרות רצח וחבל