התנהגויות וערכים בתרבות הארגונית

לכל ארגון יש ערכים מוצהרים וערכים בפועל, כך גם לצבא. סתירות בין ערכים עשויות ללמד רבות על אופיו של הארגון

הצנחנים הארצישראלים במלחמת העולם השנייה

האם רואים יבשה באופק ?

בין תפיסת התמרון הזרועי לתפיסת התמרון היבשתי הרב-זרועי חיוניותו של כושר תמרון משמעותי ואפקטיבי במציאות משתנה איננה מוטלת בספק. כינונו ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין המטכ״ל ובין זרוע היבשה, תוך הבהרת תחומי האחריות ונקודות הממשק בין תפיסת ״התמרון היבשתי הרב־זרועי״ ותפיסת ״יבשה באופק״

שבחי התבונה - האתגר הרב-ממדי של מפקד הבט"ש באיו"ש

המאמר מציג את המורכבות הרבה של תפקיד המח"ט באיו"ש - מורכבות שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בצורך להתנהל בין מתחים רבים שמובנים בתפקיד: למשל בין הרצון לראות בהיבטים המבצעיים את המדד העיקרי )אם לא היחיד( להצלחה בתפקיד לבין ההבנה שנכון להיעזר גם באמצעים אחרים, שאינם בהכרח צבאיים

: יחד ורק יחד ננצח: חטיבת גבעתי ב"צוק איתן"

היסטוריוגרפיה של הלם הקרב על המסך הישראלי

מאמר זה מבקש להציע היסטוריוגרפיה של ייצוגי הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית ימי המדינה ועד לעשור השני של המאה ה־21. המאמר בוחן את קשרי הגומלין שבין ההתרחשויות ההיסטוריות בישראל, התפתחות שיח הטראומה בעקבותיהן וייצוגו של הלם הקרב בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים. התפתחות זו מוגדרת באמצעות ארבע תקופות: תקופת ההשתקה, בין ראשית ימי המדינה ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הן החברה הישראלית והן המסך הישראלי הדחיקו את המצב הפוסט־טראומטי; תקופת ההכרה בהלם הקרב, שכללה גל סרטים שעסקו בהלם קרב, במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20; תקופת הפיצול, במהלך שנות ה־90, שבה הקולנוע העלילתי נמנע לחלוטין מעיסוק בהלם הקרב ואילו הקולנוע התיעודי ייצג את התופעה במספר סרטים; ותקופת הדומיננטיות של הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית המילניום, שבה הקולנוע העלילתי, התיעודי, והטלוויזיה, מוצפים בתכנים קולנועיים וטלוויזיוניים המציבים במרכזם את הלם הקרב

אנלוגיה שגויה

העלות הכבדה של כיפת ברזל עלולה להסיט משאבים רבים מדי מההתקפה להגנה, כפי שקרה לצרפתים בקו מאז'ינו, אך הפתרון אינו ויתור על מערכות נגד טילים אלא הוזלתן

החוזים למזרח התיכון

מלחמה גרעינית ושלום גרעיני

עשתונות 8 - התפתחות הגישה הישראלית להרתעה