מציג עמוד 64 מתוך 712 תוצאות
מאמר חדש על הצורך של כוחות היבשה לקבל אחריות על ניטור המרחב האווירי הקרוב אליהם, ולא להסתמך בלעדית על מערך הבקרה האווירית / 29 שנים להירצחו של יצחק רבין / 80 שנה להוצאתה להורג של חנה סנש / לקט מאמרי פלמ"ח במלאת 76 שנים לפירוקו / אי רציונלי, נמהר אך ערמומי, מוכה בשיגעון גדלות, נדחף בשאפתנות בלתי מרוסנת להטיל את שלטונו – 18 שנים לגזר הדין של הקצב מבגדאד צדאם חוסיין
מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה / ספר חדש יצא לאור: אבי היחידה – היווצרותה של דמות המפקד בצה"ל, מאת ד"ר שגיא טורגן / מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') יובל לאטי וע"צ ד"ר שני אלמוג על מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / בעקבות הפסקת האש הרשמית שהכריזה PKK לאחר 40 שנים – מאמר מלפני כמה שנים שניתח את שאיפות הכורדים לעצמאות, והשפעתן על ישראל ועל מדינות האזור / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"
שיח מפקדים: לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מובא קטע ממכתבו של אלוף מוסה פלד, מפקד גיסות שריון, לרמטכ"ל ה־ 10 רא"ל מוטה גור בנובמבר 1978
מעבר להיות הספר סיפור מלחמה מרתק של מפקד המספר ממקור ראשון את מאורעות הלחימה של הגדוד שעליו פיקד במלחמת יום הכיפורים, והדיון המקצועי על לחימה בשטח בנוי, הוא יכול לנסות ולהסביר למפקדים את חוויות הקרב של מג"ד בלחימה
לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .
תהליך מינוי רמטכ"ל חייב להיערך באופן שיחזק את אמון הציבור בו. תהליך סדור וערכי מחזק את התחושה של האזרח שיש יסוד מוצק למחשבה שהרמטכ"ל פועל כראוי, במסגרת תפקידו. מרכיב מרכזי של ההליך הוא פעילות בהתאם לערכים המכוננים את האתיקה של שר הביטחון
בספרו על המלחמה מתאר קלאוזביץ כיצד תנאי מזג האוויר השונים, ובהם הערפל, משפיעים על שדה הקרב. כדי להימנע ככל הניתן מהתפשטות "ערפל הקרב" והשלכותיו, על צה"ל, כצבאות מודרניים אחרים, לקדם במהירות פעולות מעשיות ולהוביל פתרונות מדויקים לשדה הקרב המשתנה
חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה
מלחמה יזומה היא כלי אסטרטגי לגיטימי וחשוב של המדינה, ואל לנו לזנוח אותו. ויתור מראש על האפשרות הזו דומה לוויתור מרצונו של נגר על אחד מהפטישים בארגז הכלים שלו. באזורנו, מלחמה יזומה עשויה להביא לרווח אסטרטגי שיתבטא בהחלשת היריב, בחיזוק ההרתעה ועל כן בהרחקת המלחמה הבאה
הגיע הזמן לדיון עומק ולשיח בנושא גיוס חרדים לצה"ל, ופסיקתו של בג"ץ עשויה להביא את החברה הישראלית בדיוק לנקודה שכזו. שילוב חרדים ישפיע על מבנה הכוח, על תוכניות ההכשרה ועל תקציב הביטחון. צה"ל והחברה הישראלית צריכים לחשוב איזה מחיר הם מעדיפים לשלם. מחיר השילוב או מחיר הוויתור